להודעה זו כמסמך Word

לגרפים ונתונים

התפתחות שער החליפין – יציבות השקל מול הדולר לעומת היחלשות הדולר בעולם.

במהלך חודש פברואר השקל מול הדולר נשאר ללא שינוי ומול האירו השקל נחלש בשיעור של 1.3% .
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, נחלש השקל בכ- 0.6%. בעולם, הדולר נחלש בפברואר מול רוב המטבעות  בכלל זה בכ- 1.9% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 1.2% מול האירו, בכ- 1.6% מול הפאונד הבריטי  ובכ- 0.9% מול הין היפני.
 
תנודתיות שע"ח – עליה בסטיית התקן בפועל לעומת ירידה בסטיית התקן הגלומה.

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה החודש בכ- 1.6 נקודות אחוז ועמדה בסוף חודש פברואר על 4.8% בהשוואה ל- 3.2% בחודש ינואר.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, ירדה ועמדה בסוף פברואר על 7.1%, בהשוואה ל- 7.3% בינואר.
סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עלתה ועמדה בחודש פברואר על 10.1%, בהשוואה
ל- 9.7% בחודש ינואר. לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים ירדה ועמדה בסוף חודש פברואר על 8%.
 
נפח המסחר בשוק המט"ח – ירידה בנפח המסחר היומי הממוצע, ויציבות בחלקם של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.

נפח המסחר הכולל
במטבע חוץ בחודש פברואר הסתכם בכ- 88 מיליארד דולר, בהשוואה לכ- 102 מיליארד בחודש ינואר. נפח המסחר היומי הממוצע עלה בכ- 5% ועמד על כ- 4.4 מיליארד דולר ביום.

נפח המסחר בעסקות המרה
(עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש פברואר בכ- 32 מיליארד דולר בהשוואה לכ- 38 מיליארד דולר בינואר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה ירד בפברואר בכ- 8% בהשוואה לחודש ינואר. במהלך חודש פברואר רכש בנק ישראל  490 מיליוני דולרים בעסקאות המרה[1], מתוכם 290 מיליוני דולר נרכשו במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.

נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק"
(אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש פברואר בכ- 9 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש פברואר ירד בכ- 5% בהשוואה לינואר ועמד על כ- 450 מיליון דולר.

נפח המסחר בעסקות החלף
הסתכם בחודש פברואר בכ- 46 מיליארד דולר, הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף לא השתנה מחודש שעבר ועמד על כ- 2.3 מיליארד דולר ביום.

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל
(עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) נשאר ללא שינוי ועמד בסוף פברואר על כ- 31%.

 


 1 נתון זה מבטא עסקות לפי יום קשירה ולא לפי יום ערך. לפיכך הנתון אינו זהה בהכרח לנתון שפורסם בהודעה על יתרות המט"ח, המשקף את העסקאות לפי תאריך ערך.
 
 
9-3-2014-1.png

9-3-2014-2.png

9-3-2014-3.png

9-3-2014-4.png

9-3-2014-5.png

עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים (במיליוני דולרים)

 

 
 
נפח עסקאות המרה (1)
עסקאות החלף (סוופ)[1] (2)
עסקאות החלף Cross Currency Swap[2] (3)
נפח עסקאות באופציות[3] (4)
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
פברואר  2014    (נתון ארעי)
סה"כ
32,011
46,388
748
9,126
88,273
סה"כ (ממוצע יומי לפי 20 ימי מסחר)
1,601
2,319
37
4,414
תושבי חוץ
10,512
13,042
0
3,692
27,246
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
9,858
12,971
0
3,541
26,370
תושבי ישראל
21,499
33,346
748
5,434
61,027
מזה: סקטור ריאלי
5,786
3,483
500
2,388
12,157
         סקטור פיננסי
3,967
17,535
14
1,706
23,222
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
4,355
4,453
105
75
8,988
         יחידים + קרנות נאמנות
815
283
0
329
1,427
        בנק ישראל
490
0
0
0
490
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
290
0
0
0
290
       אחרים[4]
3,050
41
0
169
3,260
      בנקים מקומיים[5]
3,036
7,551
129
767
11,483
ינואר 2014
סה"כ
52,021
1,383
10,538
101,978
סה"כ (ממוצע יומי לפי 22 ימי מסחר)
2,365
63
479
4,635
תושבי חוץ
12,716
13,882
108
4,271
30,977
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
11,646
13,535
108
4,126
29,415
תושבי ישראל
25,320
38,139
1,275
6,267
71,001
מזה: סקטור ריאלי
6,467
5,342
101
2,826
14,736
         סקטור פיננסי
4,305
14,303
391
1,442
20,441
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
5,085
6,663
104
81
11,933
         יחידים + קרנות נאמנות
846
589
0
602
2,037
        בנק ישראל
1,840
0
0
0
1,840
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
340
0
0
0
340
        אחרים
3,304
34
0
130
3,468
       בנקים מקומיים
3,473
11,208
679
1,186
16,546

 


 

[1] רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
[2]  הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים    
   מקזזות זו את זו.
[3]  ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.
[4]  כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.
[5]  סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.