תפקידי הפיקוח

אסדרה

תפקידו הבסיסי והמהותי של הפיקוח על מערכות תשלומים, בדומה לפעילותם של גופי פיקוח אחרים, הוא אסדרת פעילותן של מערכות התשלומים המבוקרות, על ידי קביעת סטנדרטים לפעילותן בהיבטים של יציבות ויעילות. הסטנדרטים ייקבעו הן בנושאי יציבות המערכות, כגון, המשכיות עסקית, סיכון אשראי, סיכון נזילות, סייבר, סיכון תפעולי, סיכון משפטי, סופיות התשלומים וסיכון הסליקה והן בנושאי יעילות המערכות, שנועדה בין היתר, לתת מענה לצרכי השוק והמשתתפים ועוסקת בנושאים כגון, גישה פתוחה, השתתפות ישירה ועקיפה, שקיפות וגילוי לציבור וחדשנות.

לצורך קביעת מדיניות הפיקוח, הפיקוח על מערכות התשלומים מתייעץ עם השחקנים בשוק ומוביל ועדות שוק מייעצות וצוותים בתחומים שונים הכוללים מגוון של בעלי עניין בתחום התשלומים, ובין היתר – ועדת כרטיסי חיוב, צוות Faster Payments וועדת  ATM  (כספומטים). 

האסדרה, מתבססת, בין היתר, על העקרונות הבינלאומיים לתשתיות שוק פיננסי (PFMI-CPMI) והיא מבוצעת תוך שימוש במגוון כלים רגולטוריים, הכוללים, בין היתר:

1. אימוץ של סטנדרטים בינלאומיים תוך התאמתם לשוק המקומי והחלתם על המערכות המבוקרות;
2. עדכוני חקיקה הנוגעים לתפקידי הפיקוח ולחובות של מפעילי המערכות המבוקרות;
3. פרסום של הוראות פיקוח והנחיות לגורמים שונים במערכות התשלומים: 
   • למפעיל של מערכת תשלומים מבוקרת– הגורם האחראי לניהול מערכת התשלומים;
   • למשתתף במערכת תשלומים מבוקרת– מי שמוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת;
4. פרסום קווים מנחים וגילויי דעת למערכות המבוקרות;

הערכה

תפקיד מהותי נוסף של הפיקוח על מערכות תשלומים הוא הערכת יציבותן ויעילותן של המערכות. הערכה זו מבוצעת לכל מערכת בנפרד. בין היתר באמצעות זיהוי הסיכונים במערכת ובחינת הפערים שקיימים לנוכח דרישות האסדרה המקומיות והעקרונות הבין-לאומיים שאומצו בישראל. בהתאם לתוצאות ההערכה, מבצע הפיקוח פעולות לצמצום פערים ומפרסם דוחות הערכה, הכול במטרה לחזק את יציבותה ויעילותה של המערכת וכדי לשקף למשתתפים בה ולגורמים נוספים ממין העניין את הסיכונים הטמונים בפעילותה.

ביקורת

נדבך נוסף בפעילות הפיקוח על מערכות תשלומים היא ביצוע ביקורת על מערכות תשלומים מבוקרות. כלי הביקורת, מאפשר לאגף הפיקוח לבחון נושאים יותר לעומק, הבחינה יכולה להיעשות בזמן אמת, במקום בדיעבד, הבחינה יכולה להתבסס על מידע נוסף מעבר למידע המגיע ממפעיל המערכת, אלא גם בהתבסס על מקורות נוספים והבחינה יכולה להיערך גם באתר (on-site). הביקורת יכולה להיערך על מערכת תשלומים ספציפית, או להיערך במתכונת של בחינה רוחבית, שמקיפה את הנושא בכמה מערכות תשלומים מבוקרות או בדיקה של נושאים ייחודיים ובפרט בתחומים של המשכיות עסקית, טכנולוגיות מידע וסייבר, ממשל תאגידי וניתוח מידע.

תוצאות הביקורת על מערכת התשלומים מובילות בדרך כלל לפרסום של הנחיות והמלצות מדיניות בתחום הייחודי ובהמשך גם לביצוע של פעולות אכיפה ופרסום דוחות, במסגרת הביקורת בתחומים אלה.