דצמבר 2010
בנצי שרייבר
שער החליפין שקל/דולר: פירוק לרכיב גלובלי ולרכיב מקומי
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
תקציר
עבודה זו מציעה שיטה לפירוק השינויים בשער השקל/דולר לרכיב גלובלי-אקסוגני למשק ולרכיב מקומי-שאריתי. פירוק זה הוא בעל חשיבות רבה למנהלי המדיניות המוניטרית, למנהלי מדיניות שער חליפין, ולמופקדים על היציבות הפיננסית, משום שתגובת המדיניות על התפתחויות וזעזועים שמקורם בכלכלה הגלובלית שונה מתגובתה על אירועים מקומיים.
שיטת הפירוק, שמתאימה לשערי חליפין של משקים קטנים ופתוחים לעומת הדולר, מודגמת ומיושמת בעבודה על התוחלת והשונות של השינויים הרבעוניים בשער השקל/דולר, על שקילות פער הריביות (UIP), על שקילות כוח הקנייה (PPP) ועל מודל תגובת היתר של Dornbusch (1976), המניח מחירים קשיחים (sticky prices). לשקילויות ה-UIP, ה-PPP ולמודל תגובת היתר נוסף הרכיב הגלובלי, שחושב בשיטה המוצעת. מובהקותו, וכן מובהקות השקילויות ומודל תגובת היתר, נבדקו בעזרת פרוצדורות סטטיסטיות שונות (OLS, GARCH ומשוואות קו-אינטגרציה) – פעם לפני הוספת הרכיב הגלובלי ופעם לאחר הוספתו.
הממצאים מלמדים כי בתקופה הנסקרת, I/1993-II/2009, הרכיב הגלובלי הנוכחי נמצא חיובי ומובהק, וכי הוא תרם בין 0.2 ל-0.3 אחוז לשינויים בשער החליפין שקל/דולר העתידי בכל היישומים והפרוצדורות שנבדקו. ממצאים מובהקים ועקביים אלו מצביעים על חשיבות הכללתו של הרכיב הגלובלי בשקילויות ובמודלים נפוצים במטבע חוץ, הכוללים בדרך כלל יחסים בילטרליים בין הדולר למטבע המקומי של משק קטן ופתוח, ועל כן אינם משקפים את התפתחות שערו של הדולר האמריקאי מול מטבעות של משקים גלובליים.
ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר
דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
תקציר
עבודה זו בוחנת את דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה. היא מציגה נתונים ואומדת משוואות השתתפות. בולטים שני ממצאים: (1) דפוס השתתפות לא שגרתי של גברים ערבים על פני מחזור החיים – ירידה תלולה של שיעורי ההשתתפות בגיל מוקדם יחסית; (2) ממוצע השתתפות נמוך של נשים, בצד שונות רבה בשיעורי ההשתתפות.
בין ההסברים לתופעות אלו ניתן למנות: אצל הגברים הערבים – עבודה במשלחי יד המחייבים כושר פיזי, ולכן פרישה בגילים צעירים יחסית, תוך הגדלת ההסתמכות על בני משפחה; אצל הנשים – השפעת גורמים המאפיינים את האישה כ"מודרנית" או "מסורתית" על דפוסי ההשתתפות.
עדי ברנדר
השפעת הסדרי החיסכון לגיל הפרישה בישראל על התחלקות ההכנסות
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
תקציר
מאמר זה בוחן את מערכת ההטבות לחיסכון לגיל הפרישה בישראל, תוך התמקדות בהשפעתה על התחלקות ההכנסות. בעזרת נתונים על השכר, התעסוקה ותכונות דמוגרפיות אנו מאפיינים עשרה טיפוסים סינתטיים של משקי בית המייצגים את האוכלוסייה בישראל. על בסיס תוואי התעסוקה והשכר של טיפוסים אלה נבחנת ההשפעה המשותפת של הטבות המס לחיסכון פנסיוני ושל מערכת הקצבאות לגיל הפרישה של המוסד לביטוח לאומי על התחלקות ההכנסות לאורך חיי הפרט, על רמת ההכנסה בגיל הפרישה ביחס לזו שבסוף תקופת העבודה (יחס התחלופה) ועל החלקת התצרוכת במשך החיים. נמצא כי מערכת החיסכון לגיל פרישה היא ניטרלית מבחינת השפעתה על התחלקות ההכנסות בין משקי הבית לאורך חייהם. עוד נמצא כי בעלי הכנסות נמוכות מפסידים פיננסית (נטו) מחיסכון פנסיוני, וכי הוא פוגע גם בהחלקת התצרוכת על פני חייהם ומייצר עבורם יחס תחלופה "גבוה מדי" בגיל הפרישה. ניתוח בעזרת בסיס נתונים ייחודי מלמד כי קבלת ההחלטות של מרבית משקי הבית בתחום הפנסיוני היא במידה רבה רציונלית ואקטיבית, ותואמת את מבנה התמריצים. ממצאים אלה מצביעים על הצורך להתאים את הפרמטרים של מערכת ההטבות לגיל הפרישה בישראל להפעלת פנסיית החובה.
סיגל ריבון
מדדים לאינפלציית הליבה בישראל
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
תקציר
העבודה מציגה ובודקת קשת רחבה של מדדי ליבה למדד המחירים לצרכן. כדי לבחון את המדיניות המוניטרית בדיעבד ולסייע בקביעת המדיניות לעתיד, נודעת חשיבות לבחינה של "אינפלציית ליבה", המנוכה מרעשים בלתי צפויים, שאינם ניתנים להשפעה על ידי המדיניות המוניטרית. הקריטריונים לבדיקת טיבם של המדדים המוצגים כאן הם פשטות חישובם, יכולתם לתאר את סביבת האינפלציה הנוכחית ויכולתם להעריך ולחזות את סביבת האינפלציה העתידית.
בעבודה נבחנים 20 מדדים שונים, שרובם מקובלים בספרות. בדומה לממצאים במדינות אחרות, נמצא כי אין מדד ליבה יחיד העדיף באופן ברור על פני המדדים האחרים. מהבדיקות עולה כי המדדים המשקללים את הסעיפים על פי תנודתיותם והמדדים המתארים את מרכז ההתפלגות של שינויי המחירים תורמים להבנה של סביבת האינפלציה בהווה. המדד המנכה את מחירי האנרגיה, וכן מדד מורכב יותר, המבוסס על מערכת של VAR, ומדד המבוסס על שקלול הסעיפים על פי אמידה מכילים מידע המשפר את היכולת לחזות את המדד הכולל. המדדים המתארים את מרכז ההתפלגות מסייעים גם הם בחיזוי המדד הכולל.
יובל מזר
השפעת המדיניות הפיסקלית ורכיביה על התוצר בישראל
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
תקציר
מאמר זה בודק, לראשונה בישראל, בעזרת טכניקת ה- VAR כיצד המדיניות הפיסקלית משפיעה על התוצר הגולמי, על סך הביקושים, על הצריכה הפרטית ועל ההשקעה הפרטית. המחקר עושה שימוש בנתונים רבעוניים לשנים 1986 עד 2008.
נמצא כי עלייה של אחוז בצריכה הציבורית ללא היבוא הביטחוני צפויה להגדיל את התוצר הגולמי ב-0.2 אחוז, את סך הביקושים במגזר הפרטי ב-1 אחוז, את ההשקעה הפרטית ב-1.3 אחוזים ואת הצריכה הפרטית ב-0.3 אחוז.
עלייה של נקודת אחוז בשיעור המס הסטטוטורי העקיף צפויה להקטין את סך הביקושים במגזר הפרטי ב-1.3 אחוזים, את הצריכה הפרטית ב-0.6 אחוז ואת ההשקעה הפרטית ב-2 אחוזים. לעומת זאת לא נמצאה, במרבית הבדיקות, השפעה של שינוי בשיעור המס הסטטוטורי הישיר על המשתנים. לרכיבי הצריכה הציבורית יש השפעות שונות. עלייה בצריכה הממשלתית הביטחונית המקומית משפיעה במידה מתונה יחסית, אך מתמשכת; לעומתה השפעתה של עלייה בצריכה הציבורית האזרחית היא חדה יחסית, אך קצרת טווח. לעלייה של רכיב הקניות בצריכה הציבורית השפעה מתמשכת, ואף גדולה מזו של עלייה בסך תשלומי השכר.
נעם זוסמן ושי צור
תרומתו של חינוך תיכוני מקצועי לעומת עיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
תקציר
המחקר בחן את התרומה של לימודים תיכוניים בנתיב מקצועי לעומת לימודים בנתיב עיוני לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה. המחקר התבסס על תוצאות "מבחני הסקר" שנערכו לכל התלמידים בכיתה ח' (בחינוך העברי) בישראל בשלהי שנות השישים – מבחנים שבדקו בין השאר את כישוריהם הקוגניטיביים ושימשו למיון התלמידים בין נתיבים בתיכון. "מבחני הסקר" זווגו עם מפקדי האוכלוסין והדיור של 1983 ו-1995. נעשה שימוש במיגוון שיטות סטטיסטיות – אמידה מרובת-משתנים (OLS), שבה שולבו מאפיינים אישיים רבים של התלמידים ומשפחתם, ציוניהם ב"מבחני הסקר" והעדפותיהם לגבי המשך הלימודים; זיווג לפי ההסתברות לטיפול (propensity score matching); ואי-רציפות (discontinuity regression) בסיכויי הקבלה לחינוך העיוני כתלות בציוני התלמידים ב"מבחני הסקר". השימוש ב"מבחני הסקר" מאפשר להתגבר על בעיית הסלקציה בבחירת נתיב הלימודים, סוגיה שלא טופלה במידה מספקת בספרות המחקרית בנושא.
תוצאות המחקר מלמדות שהישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי היו נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני דומים להם: הם רכשו פחות השכלה על-תיכונית, היוקרה של משלחי ידם הייתה פחותה, ועל פי חלק מהתוצאות שכרם החודשי ושכרם לשעת עבודה היה נמוך יותר – אפילו בקרב בעלי כישורים קוגניטיביים נמוכים, שהיוו אוכלוסיית יעד לחינוך המקצועי. לעומת זאת לא הייתה לחינוך המקצועי השפעה שונה מזו של החינוך העיוני על שיעורי התעסוקה של הבוגרים, וחלק מהממצאים מלמדים שהוא סייע בצמצום הנשירה מהתיכון – אחד היעדים המרכזיים שלו.
|
