מאמר זה דן בהתפתחויות, שחלו בראשית שנות השבעים בהפרשי השכר בין גברים
יהודים בישראל. מספר מחקרים קודמים בנושא התמקדו בחקר הפרשי השכר
הניכרים בין ילידי אירופהאמריקה
לבין ילידי אסיהאפריקה,
בשנות החמישים
והשישים. ממצאי מחקרים אלה הראו, שההבדלים הקיימים בין שתי קבוצות המוצא,
בשנות לימוד, בגיל ובוותק בארץ, הסבירו רק חלק מן ההפרש הממוצע בהכנסות
20מעבודה:
גם לאחר ניכוי השפעות תכונות אלה, נותר הפרש ממוצע של 15
אחוזים בין גברים מיבשת לידה שונה, הזהים בתכונותיהם הנזכרות 1. הסיבות להפרש
הם יוחסו לשוני ; זה בהכנסות (להלן "הפרש מוצא") לא אותרו במחקרים השונים
בתכונות, שלא נתפסו במודלים השונים של פונקציות השכר (כגון שוני באיכויות
החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי), והועלו גם השערות בדבר קיומה של אפליה בשוק
העבודה כלפי יוצאי המזרח. ממצאי מחקרים קודמים מורים, כי עד סוף שנות השישים
לא קטנו "הפרשי המוצא" ,
ולא הצטמצם הפער ההשכלתי, שהיה קיים בין קבוצות
יבשת הלידה : כתוצאה מתחלופת הגילים ומהצטרפות צעירים, בוגרי מערכת החינוך
בארץ, לכוח העבודה, חל במשך הזמן שיפור בהתפלגות ההשכלתית של מועסקים יוצאי
המזרח, אך במקביל, חל שיפור ניכר גם בהתפלגות ההשכלתית של יוצאי
. המערב, וכך נותר הפער ההשכלתי בגודלו כבעבר 3
בין השנים 1968/69 עד 1975/76 , חלו שינויים בהשפעת יבשת הלידה ובהשפעת
ההשכלה על השכר של גברים יהודים בישראל. הפרשי השכר הניכרים, שהתקיימו
בשנות החמישים והשישים *, בין גברים ילידי אירופהאמריקה
לבין ילידי אסיהאפריקה,
הצטמצמו מאד בתקופה הנזכרת. ממצא אחר מראה, כי בתקופה זו הצטמצמו
הפרשי השכר בין בעלי השכלה תיכונית וגבוהה לבין בעלי השכלה נמוכה יותר.
אנו משערים, שקיימים קשרים סיבתיים בין ממצאים אלה לבין שינויים, שחלו באותה
תקופה בהרכב כוח העבודה ובהתפלגותו הענפית: כתוצאה מהתפתחויות מצד
ההיצע, גדל מאד משקלם של בעלי ההשכלה הגבוהה והתיכונית, והדבר השפיע
. המחבר הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל, אד הדעות