·   הממשלה סיימה את שנת 2016 עם גירעון של 2.1 אחוזי תוצר, דומה לשנת 2015 ונמוך משמעותית מתקרת הגירעון שנקבעה בתקציב. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד לכ-62 אחוזים.

·    הגירעון הנמוך מהיעד שיקף: 1) תקבולים גבוהים מהצפוי ממסים, שנבעו מהצמיחה המהירה מהצפוי, מהשיפור בתנאי הסחר של ישראל ומגידול חריג ביבוא כלי רכב – מוצר שהוא עתיר מס; 2) עודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי ששיקפו אומדן יתר של תשלומי הקצבאות; 3) רמת הוצאות נמוכה במקצת מזו שתוקצבה.

·   תקרת הגירעון לשנים 2017 ו-2018 נקבעה ברמה של 2.9 אחוזי תוצר, אך מסתמן כי הגירעון ב-2017 יהיה נמוך יותר, כ-2.5 אחוזי תוצר, וגם ב-2018 הגירעון צפוי להיות מעט נמוך מהתקרה.

·    רמת הגירעון הנמוכה מהיעד נתמכת בכך שהמשק מצוי כיום בסביבת תעסוקה מלאה, ובתרומה הניכרת של תקבולי המס משוקי הנדל"ן והרכב התנודתיים – שגדלה בין 2012 ל-2016 ב-0.8 אחוז תוצר.

·   שיעור ההוצאה האזרחית ללא ריבית בישראל הוא עדיין כמעט הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD ומקשה על הממשלה להפנות משאבים לצעדי מדיניות שיבססו את צמיחת המשק לטווח הארוך. עם זאת, בשני התקציבים האחרונים הממשלה הגדילה בשיעור ניכר את ההוצאה האזרחית ללא ריבית ומשקלה בתוצר צפוי לעלות בכאחוז אחד מהתוצר. הרחבה זו משקפת את ההחלטה לשחרר את מגבלת ההוצאה, הן באופן ישיר והן בדרכים עקיפות, את הגידול המתון בהוצאות הביטחון ואת הירידה בתשלומי הריבית.

·    על פי מנגנון הבקרה הרב-שנתי על מצרפי התקציב ("הנומרטור"), הממשלה צריכה לוודא שהחלטותיה אינן מוליכות לחריגה מתקרות ההוצאה והגירעון גם בשנים העוקבות לתקציב השוטף. בשלב זה נראה כי המנגנון תרם לשיפור הבקרה על התקציב.

·    על סמך ההחלטות שהתקבלו עד כה ההוצאות הצפויות ב-2019 דומות לתקרה, אך אלו הצפויות ב-2020 כבר גבוהות ממנה בלפחות 2 מיליארדי ₪. הגירעון הצפוי בשתי השנים חורג מהתקרה הקבועה בחוק גם בהנחה שרמת הפעילות הגבוהה תישמר.

·   מכיוון שהגירעון הצפוי בטווח הבינוני גבוה מהתקרה הקבועה בחוק, החלטות ממשלה על הפחתות מיסים או הגדלת הוצאות שיגדילו בצורה פרמננטית את הגירעון צריכות להיות מלוות בצעדים שיקזזו את העליה.

·   הגירעון הנמוך בשנתיים האחרונות תמך בירידת יחס החוב לתוצר, אך רוב הירידה בו בשנים האחרונות שיקפה עלייה מהירה של מחירי התוצר ביחס למדד המחירים לצרכן, פירעון חובות של הציבור לממשלה ותקבולים ממכירת קרקעות. לאורך זמן, אין להניח שמקורות אלו יוכלו להמשיך לתרום משמעותית לתהליך הפחתת יחס החוב לתוצר.


להודעה המ​לאה, כולל גרפים ונתונים​

לגיליון א​קסל, גרפים ונתונים​

​