·         המחקר בוחן את ההשפעה של פסיקה תקדימית של בית המשפט בשנת 2013, שנתנה כוח לנושים לכפות הליך חדלות פירעון על חברות ששווי נכסיהן נמוך משווי התחייבויותיהן, גם בהיעדר תניה ספציפית בשטר-החוב של האג"ח.

·         בהתבסס על  תגובת השוק, המחקר מוצא שהפסיקה, המאפשרת כפיית הסדר חוב בשלב מוקדם יותר, כאשר מצבה של החברה עודנו שפיר יחסית, הועילה למחזיקי האג"ח (הנושים) על-חשבון בעלי-המניות. המחקר מוצא גם שהשווי הנקי של חברות בקשיים שהושפעו מהפסיקה עלה ביחס לחברות אחרות. יש אינדיקציות לכך שחברות בקשיים שהושפעו מהפסיקה גייסו יותר הון, אבל נראה שחלקן שיפרו את השווי גם באמצעות שימוש בחשבונאות אגרסיבית. כתוצאה מכך, הדוחות הכספיים של חברות אלה מספקים מידע פחות אמין למשקיעים.

·         המחקר הנוכחי הוא הראשון שבוחן את ההשפעה של גידול ביכולתם של הנושים לאלץ חברות להיכנס להסדר חוב, והוא ייחודי בהתמקדותו בהשפעה של זכויות הנושים על איכות הדיווח הפיננסי וההתנהלות החשבונאית של החברות. הממצאים מראים ששינויים שנועדו לתת לנושים יותר זכויות במצבי עולם מסוימים עלולים להישחק כתוצאה מתגובות החברות לאותם שינויים.