יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי גדלה ברביע השני של שנת 2019 בכ-14 מיליארדי ש"ח (1%) לרמה של כ-1.5 טריליוני ש"ח. מרבית העלייה ביתרה זו מקורה בגידול ביתרת החוב של משקי הבית (כ-9 מיליארדים, 1.7%), בעיקר בחוב לדיור.

 

א.      החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]

  • מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע השני של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-5 מיליארדי ש"ח (0.5%) לרמה של כ-948 מיליארדים. העלייה ביתרת החוב נבעה מגידול כמותי בכלל אפיקי הגיוס שהסתכם ב-9 מיליארדי ש"ח והורכב בעיקרו מהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. עלייה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-1.8% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. (איור 1)
  •  ברביע השני של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9.4 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים האחרונים (כ-8.2 מיליארדים בממוצע לרביע). כמחצית מההנפקות ברביע זה היו של חברות מענף הנדל"ן והבינוי. ביולי 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3.3 מיליארדי ש"ח, רובן באג"ח סחירות. (איור 3)
  •  ברביע השני של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.1 נק' האחוז לכ-1.14 נק' האחוז, זאת בהמשך להצטמצמות שנרשמה ברביע הקודם. ביולי 2019 מרווח זה המשיך להצטמצם עד לרמה של כ-1.11 נק' האחוז. (איור 4)

ב.      החוב של משקי הבית

  • יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברביע השני של שנת 2019 בכ-9 מיליארדי ש"ח (1.7%) לרמה של כ-572 מיליארדים. מרבית הגידול, כ-8 מיליארדים, ביתרת החוב לדיור (לרמה של כ-373 מיליארדים) והיתר, כמיליארד, ביתרת החוב שלא לדיור (לרמה של כ-199 מיליארדים).
  • ברביע השני של שנת 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-16.7 מיליארדי ש"ח, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.8 מיליארדים). ביולי 2019 נרשמה עלייה נוספת, עונתית ברובה, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-6.7 מיליארדי ש"ח. (איור 6)

להודעה במלואה, כולל גרפים ונתונים

גרפים ונתונים​

ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף יתרות האשראי במשק, קישור לנתוני משכנתאות, קישור לנתוני מחירים בבנקים.

[1]  חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.