אל ההודעה במלואה, כולל האיורים והלוח
אל האיורים באקסל§ התעסוקה הפלסטינית המדווחת בכלכלה הישראלית ירדה בחדות במהלך סגר הקורונה באביב 2020: בין החודשים ינואר לאפריל 2020 ירד מספר משרות השכיר של פלסטינים בכ-64% (כ-68 אלף משרות שכיר). התעסוקה הפלסטינית המדווחת החלה להתאושש החל מחודש מאי, וחזרה לרמתה לפני המשבר בחודש ספטמבר.
§ למעלה משני שלישים מהירידה במספר משרות השכיר של פלסטינים (כ-47 אלף משרות) אירעה בענף הבינוי, וזאת לצד ירידה של כ-51 אלף משרות שכיר בתעסוקת ישראלים בענף. ביחד, ירידות אלה התבטאו בהקטנה של כ-35% במספר משרות השכיר בענף בין ינואר ואפריל 2020. ירידה זו שיקפה מגבלות שונות שהקשו על הגעת הפועלים הפלסטינים לישראל ועל פעילות הענף, למרות שהוא הוחרג מהסגר. התעסוקה של ישראלים בענף הבניה טרם חזרה לרמתה בתחילת השנה.
§ סקרים ייעודיים, שנערכו בזמן משבר הקורונה בקרב העובדים הפלסטינים שעבדו בישראל בתחילת השנה (לפני המשבר), מלמדים כי רק כ-22% מהם המשיכו לעבוד בישראל באפריל, וכי שכרם והיקף עבודתם של אלו שהמשיכו לעבוד ירדו במתינות. באוגוסט כבר הועסקו בישראל למעלה ממחצית העובדים הפלסטינים שהועסקו בישראל בתחילת השנה ושכרם החודשי היה נמוך בהשוואה לשכרם בתחילת השנה, עקב מיעוט ימי עבודה באוגוסט.
§ על פי סקר ייעודי, רוב העובדים שהועסקו בישראל באוגוסט לנו בישראל לפחות חלק מהחודש. כמחצית מכלל העובדים ציינו שהמעסיקים סיפקו להם תנאי לינה והיגיינה סבירים או טובים, ורק מעטים ציינו תנאי לינה והיגיינה רעים. יצירת הסדרים סבירים למגורי עובדים פלסטינים בישראל צפויה להקל על המשכיות של חלק מהתעסוקה בישראל גם במקרים בהם תידרש הגבלת התנועה בין ישראל והרשות הפלסטינית עקב תחלואה.
עובדים פלסטינים הועסקו בשנת 2019 בכ-24% ממשרות השכיר (תלושי שכר) בענף הבינוי בישראל ובכ-18% מהמשרות בענף החקלאות.[1] התעסוקה בישראל קריטית לפעילות הכלכלה הפלסטינית: על פי אומדני הלמ"ס הפלסטינית, כ-17.8% מהמועסקים הפלסטינים שהתגוררו ביהודה ושומרון ב-2019 הועסקו בכלכלה הישראלית, אולם השכר היומי בישראל (254 ש"ח) ליום היה יותר מכפול מהשכר היומי בכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון (128.6 ש"ח) ולכן כ-36% מסך השכר של תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים הגיע מתעסוקה בישראל.[2]
היקף התעסוקה הפלסטינית המדווחת בישראל ירד בחדות בעקבות התפשטות המגיפה והסגרים הבריאותיים בישראל וברשות הפלסטינית: מספר משרות השכיר של עובדים פלסטינים בכלכלה הישראלית שדווחו על ידי מעסיקים ישראליים ירד בין ינואר לאפריל בכ-64%, או בכ-68 אלף משרות שכיר (איור 1). הירידה בתעסוקה הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל הייתה חדה בהשוואה לירידה בתעסוקה בישובים ישראליים ביהודה ושומרון עקב הדרישה שהעובדים בתחומי ישראל לא יחזרו לבתיהם ברשות הפלסטינית במשך מספר שבועות, שלא חלה על העובדים ביהודה ושומרון. בנוסף לכך, הגעתם לתחומי ישראל אושרה רק בחלונות זמן ספציפיים. דרישות אלו נועדו לצמצם את ההדבקה בקורונה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. לצד נתונים אלו שמצביעים על ירידה בתעסוקה המדווחת של פלסטינים בישראל, נתוני הלמ"ס הפלסטינית מצביעים על ירידה מקבילה של מספר המועסקים בלא היתר מכ-22.7 אלפי עובדים ברביע הראשון לכ-15.3 ברביע השני של 2020.
החל מחודש מאי, לאחר הסגר הראשון, החלה התעסוקה המדווחת להתאושש ורק בספטמבר היא חזרה לרמות של תחילת השנה. במקביל, על פי אומדני הלמ"ס הפלסטינית, עלה מספר העובדים בלא היתר לכ-30 אלף כבר ברביע השלישי של השנה.
[1] כאשר כוללים עובדים לא מדווחים (שוהים בלתי חוקיים), שיעור התעסוקה הפלסטינית מסך התעסוקה בישראל מעט יותר גבוה.
[2] חישוב סך השכר בוצע מקובץ נתוני המיקרו של הסקר ולוקח בחשבון את התפלגויות השכר וימי העבודה של עובדים בישראל ובכלכלה הפלסטינית.