תקציר:
העבודה בוחנת את התפתחות האשראי והפיקדונות של תושבי ישראל במט"ח ובשקלים ואת הגורמים שהשפיעו עליה בתקופה מארס 1995 עד דצמבר 2003, על רקע הטענות בדבר פעילות ספקולטיבית שניצלה את פערי התשואות להפקת רווחי ארביטרז'. העבודה מציגה מדד לבדיקת היקף הפעילות הספקולטיבית במט"ח בסך כל הפעילות באשראי ובפיקדונות במגזרי ההצמדה השונים, לשם הבחנה בין פעילות ספקולטיבית – נטילת הלוואות במט"ח והפקדתן בפיקדונות שקליים תוך ניצול פערי התשואות – לבין פעילות לא ספקולטיבית.
עדות מובהקת לפעילות ספקולטיבית נמצאה רק בתקופה שבה בנק ישראל התערב במסחר – מארס 1995 עד יולי 1997 – והגורם שהשפיע באופן מובהק על פעילות זו בתקופת ההתערבות ועד סוף 1999 היה פער התשואות המותאם לסיכון שער החליפין.
עוד התברר בעבודה כי השינויים שחלו במשקל האשראי במט"ח בתקופת המדגם נבעו מגידול הפעילות במגזר השקלי הלא-צמוד. בתקופה זו ירדו מהותית ציפיות האינפלציה וסביבת האינפלציה, אך עלה סיכון שער החליפין. נמצא כי ההשפעה הדומיננטית יותר על ההתפתחויות הייתה של השינויים בציפיות האינפלציה.