תקציר:
במאמר נגזר כלל ריבית אופטימלי מהמודל המוניטרי של המחלקה המוניטרית בבנק ישראל. הגזירה היא בעזרת כלים של תכנון דינמי, שמאפשרים לחשב כללי מדיניות אשר ממזערים פונקציות הפסד המוגדרות על ידי קובעי המדיניות. אנו מוצאים כי בכלל האופטימלי הנגזר המדיניות המוניטרית מגיבה בעיקר על האינפלציה-בפיגור, בשל האדפטיביות בציפיות לאינפלציה, ועל הריבית-בפיגור, תוצאת המניע של החלקת הריבית. מסימולציה דינמית של הכלל לשנים 1998 עד 2001 נגזרה ריבית נמוכה מזו שהייתה בפועל, ונמצא שהדאגה למנוע תנודות בריבית הייתה חזקה יותר מאשר בשנים 2002 עד 2005. מסימולציה קדימה של המודל (מהרביע השני של 2005) עם כלל הריבית האופטימלי, נגזרת עליית ריבית מהירה מזו הנגזרת מסימולציה עם כלל ריבית אמפירי (בצורת משוואת טיילור), המבטא את דפוס הפעולה של בנק ישראל בשנים האחרונות. בבדיקות רגישות נמצא כי הכלל שנגזר מתפקד טוב יותר מכלל טיילור פשוט גם אם המבנה האמיתי של המשק שונה מעט מן המודל שממנו הוא נגזר. במאמר מוצע שבניתוח השוטף של מצב המשק, לקראת החלטות מדיניות, תיבחן תחזית תוך שימוש בכלל האופטימלי לצד תחזית המתבססת על כלל הריבית האמפירי שבשימוש היום.
למחקר המלא בנושא: כלל ריבית אופטימלי למודל מוניטרי של המשק הישראלי כקובץ - PDF