תקציר:
בנייר זה אנו מנסים לשחזר את מאפייני מחזור העסקים הריאלי בד בבד עם פרמיית המניות במשק הישראלי, משק שהנו "טיפוסי" במובן זה שההשקעות בו תנודתיות בהרבה מן התוצר (ומן הצריכה). אנו מראים כי פונקצית התועלת מסוג GHH, אשר הינה מקובלת למדי בניתוח מחזורי עסקים ריאליים (RBC) למשקים קטנים ופתוחים, אינה מתאימה לשחזור של מאפייני מחזור העסקים יחד עם פרמיית המניות במשק קטן ופתוח סטנדרטי. מצאנו כי ניתן לשפר את התוצאות באמצעות "תיקון" פונקצית התועלת בכיוון הוספת מידה מסוימת של השפעת רכוש על היצע העבודה, זאת באמצעות מעבר לפונקצית התועלת של Jaimovich-Rebelo (2006). עם זאת, במקרה זה עלינו להוסיף למודל גם מגבלות מסוימות על היצע העבודה (הוספנו הנחה של קשיחות של השכר הריאלי וקיום הרגלים בהיצע העבודה). הממצא העיקרי שלנו הוא כי השימוש בפונקצית התועלת של Jaimovich-Rebelo משפר באופן משמעותי את התוצאות ביחס לאלו המושגות תחת העדפות GHH. הסיבה לכך היא שהעדפות GHH מאופיינות במידה גבוהה יחסית של תחליפיות בין הצריכה לפנאי ולכך יש השפעה ממתנת על התנודתיות של מקדם ההיוון הסטוכסטי (SDF). על ידי הוספת מידה מסוימת של השפעת רכוש על היצע העבודה (ובתוספת עם מגבלות על יכולת ההתאמה של היצע העבודה) מתקבלת עלייה ניכרת בתנודתיות של ה – SDF, ובעקבותיה עלייה בפרמיית המניות ובתנודתיות של ההשקעות. בעקבות הספרות הרלוונטית השתמשנו בשלושה זעזועים: לפריון, להוצאה הממשלתית, ולשער הריבית העולמי. הניתוח שלנו מצביע על כך שעל ידי הוספת אחד או יותר משני סוגי זעזועים: זעזועי רכוש וזעזוע לשער החליפין הריאלי, ניתן להשיג שיפור ניכר ביכולת לשחזר את מאפייני מחזור העסקים יחד עם פרמיית המניות.
למאמר המלא בנושא: פרמיית המניות במשק קטן ופתוח, ויישום למשק הישראלי (באנגלית) כקובץ PDF