תקציר
למושג 'פריון' בעבודה זו ניתנים שני מובנים. ראשית, הוא מודד באיזו מידה נובעים השינויים בתפוקה משימוש יעיל יותר בתשומות, היינו, איזה חלק אינו מוסבר על ידי הגידול בתשומות. במישור המקר-כלכלי, שתי התשומות, עבודה והון, הן נושאי הניתוח העיקריים. ה'שארית', היינו המנה, או ההבדל, בין כמויות התפוקה והתשומה מכילה מלבד הפריון של התשומות גם השפעות אחרות, כגון השפעת האקלים על היבולים, השפעת המצב הפוליטי על התיירות מחוץ לארץ וכן שינויים בטיב העבודה וההון שאינם מתבטאים בנתוני נפחם. מבחינה זו מבטאים שינויי הפריון איפוא "מידת אי ידיעתנו". ה'שארית', כפי שהוגדרה עד עתה, קשורה רק לתקופה הנדונה, אד אין בה ללמד על התפתחויות מעבר לתקופה זו. כדי לבחון אספקט פריון זה לזמן ארוך יותר, יש לבדוק במקום יצירת תפוקה ליחידת תשומה, את יצירת כושר הייצור ליחידה של מקורות ריאלים, וזו המשמעות השנייה של פריון. מדידתה נתקלת בקשיים מושגיים וסטטיסטים, שעד כה הם מאפשרים רק לתחום כיוון מחשבה להוצאתה לפועל. הקושי נובע מחוסר האפשרות לבודד מתור סך הצריכה את ההשקעה ב'הון אנושי', מצד אחד, ומתוך ההשקעה הממשית את החלק שאינו יוצר כושר ייצור בזמן הארור, מצד שני. יתר על כן, עצם המושג כושר הייצור קשור למבנה טכנולוגי וכלכלי נתון, ולפיכך יש לו מימד זמן הנתון לשינויים שאין לצפותם.