תקציר

בפברואר 1962 הכריז שר האוצר על "מדיניות כלכלית חדשה", שעל פיה הוחלט, בין היתר, לחשוף את הייצור המקומי לתחרות מיבוא. מטרתה של מדיניות חשיפה זו היתה, כלשון ההכרזה, "להעמיד את ענפי החקלאות והתעשייה על בסיס של ייצור יעיל וזול". עד להכרזה זו התקיים איסור מינהלי על יבוא מוצרים המיוצרים גם בשוק המקומי (להוציא מספר מוגבל של רשיונות יבוא שהוצאו על פי החלטות "אד הוק"). במסגרת הוצאתה אל הפועל של מדיניות החשיפה, הוסרו ההגבלות המינהליות לגבי פריטי ייצור רבים, והומרו בהגנה פיסקאלית. סקירה זו נועדה לאמוד את היקף הייצור שנחשף בתקופה שבין 1962 עד 1967 , לעמוד על מידת ההגנה הפיסקאלית שהוענקה לענפי הייצור השונים ולבחון באיזו מידה תאם הביצוע את מטרתה של המדיניות. הדיון בעבודה זו מתרכז, כאמור, בשנים 1962 עד 1967 , המהוות למעשה רק את השלב הראשון של תהליך החשיפה. מאוחר יותר, החל מ1968 חל שינוי במדיניות החשיפה, אולם ניתוח תוצאותיו אינו מהווה חלק מעבודה זאת. הנתונים שעליהם נתבססה הסקירה נלקחו מתוך הדו"חות שהוגשו לוועדה הציבורית שליד משרד המסחר והתעשייה שבידה הופקד הייעוץ באשר לחשיפה, והמלצותיה הפכו, על פי רוב, להחלטות ביצוע. מהימנות הנתונים הללו לא נבדקה כאן, אולם ידוע שאיסוף הנתונים נעשה המקצועיות במשרד המסחר והתעשייה ונציגי היצרנים שמוצריהם הובאו לדיון בפני הוועדה. מכל מקום, יש לזכור, שנתונים אלה הם אשר היוו את הבסיס להחלטות הוועדה, ומשום כך, ניתן לבחון על פיהם באיזו מידה תאמו החלטות הוועדה את מדיניות הממשלה שאותה נועדה הוועדה להוציא אל הפועל.

למאמר המלא על מדיניות החשיפה בישראל כקובץ PDF