תקציר:
המחקר בוחן כיצד המדיניות הפיסקלית והמוניטרית בישראל, וכן הפעילות הכלכלית והסביבה העולמית, השפיעו על התשואות הריאליות על האג"ח הממשלתיות בישראל בין 2001 לספטמבר 2013. אנו מוצאים כי למדיניות הפיסקלית, כפי שהיא מתבטאת ביחס החוב הציבורי לתוצר הפוטנציאלי, יש השפעה על התשואות, וכי ההשפעה על האופקים הארוכים גדולה יותר. למדיניות המוניטרית השפעה ניכרת על התשואות הקצרות, אך גם השפעה מובהקת – אם כי קטנה – על התשואות הארוכות. לסביבה הפיננסית העולמית, כפי שהיא משתקפת בתשואות בארה"ב, השפעה חיובית ומובהקת על התשואות הריאליות המקומיות בכל האופקים. טכניקת האמידה שבחרנו מאפשרת השפעות לא-לינאריות של המשתנים, והיא מלמדת כי ההשפעות של החוב הממשלתי והתשואות בארה"ב התעצמו במהלך תקופת המדגם. כאשר מנתחים את התרומות להתפתחות התשואות בעשור האחרון, מוצאים כי הירידה בריבית המוניטרית מסבירה חלק ניכר מהירידה שחלה באמצע העשור בתשואות הקצרות והבינוניות, ואילו הירידה בחוב הממשלתי מסבירה חלק גדול מהירידה בתשואות הארוכות. הסביבה הכלכלית הגלובלית תרמה משמעותית לשינויים שחלו בתשואות בכל התקופות ובכל האופקים. הממצאים דומים איכותית לאלו שהעלו לפני כעשור Ber, Brender and Ribon (2004), אך משקפים גידול בהשפעת הכלכלה העולמית והחוב הציבורי על התשואות בישראל וירידה בחשיבותו של הגירעון כמייצג של המדיניות הפיסקלית.