תקציר:
מחקר זה מתבונן בהתפתחויות הדמוגרפיות החזויות בשנים 2059-2013 ובודק את השפעתן על ההוצאה הציבורית. בדיקה זו נועדה לסייע בתכנון התקציבי ארוך הטווח הואיל והיא מכמתת את האופן שבו ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות משפיעות על סעיפים מרכזיים בהוצאה הציבורית: חינוך, בריאות, תשלומי העברה ופנסיה תקציבית. בהנחה שמתווה ההוצאות יוותר סטטי, בין השנים 2029-2013 ההתפתחויות הדמוגרפיות צפויות להגדיל את ההוצאה הציבורית בהיקף של כ-1.4 אחוז תוצר, בעיקר עקב הזדקנות האוכלוסייה, משום שזו תגדיל את ההוצאה על קצבאות זקנה וסיעוד, את ההוצאות הפנסיוניות ואת הוצאותיה של מערכת הבריאות. יתר על כן, זהו גידול פרמננטי במידה רבה: בין השנים 2059-2030 תימשך העלייה בהוצאות על קצבאות זקנה וסיעוד ובעלויותיה של מערכת הבריאות אף על פי שהיקפן הכולל של ההוצאות הציבוריות, כאחוז מהתוצר, צפוי לרדת בשיעור מתון של כ-0.1 אחוז תוצר עקב הירידה בהוצאות על פנסיה. תוצאות אלה מבוססות על ההנחה שבטווח הארוך יעלו את גיל הפרישה, והן מביאות בחשבון את השינוי היחסי במשקליהן של קבוצות האוכלוסייה המרכזיות, קרי ערבים, יהודים לא חרדים ויהודים חרדים. כמו כן התוצאות מבוססות על אומדן להוצאה הצפויה בעשורים הקרובים על פנסיה צוברת, וזאת לנוכח העובדה שהמגזר הציבורי עבר למסלול פנסיוני זה. לבסוף, היקף ההוצאות הציבוריות אמנם צפוי לעלות במידה משמעותית, אך זוהי מידה נמוכה יחסית לתחזיות העדכניות במרבית המדינות המתקדמות.

למחקר בשלמותו כקובץ PDF