תקציר:
מאמר זה מתעד את ביצועיהן של חברות ישראליות המתמחות בטכנולוגיה עלית אשר ממומנות על ידי קרנות הון-סיכון לפני ההנפקה הראשונית בבורסה (IPO) ואחריה - בהשוואה לביצועיהן של חברות דומות שאינן נתמכות על ידי קרנות הון-סיכון.
באמצעות מאגר נתונים חדש, שנבנה במיוחד, העלינו את הממצאים הבאים: (1) סיכויי ההישרדות עד לשלב מימוש ההשקעה ("אקזיט") של חברות המקבלות מימון מקרנות הון-סיכון נמצאו גבוהים יחסית; (2) על פי מספר מדדים שונים, במקרים שבהם הייתה הנפקה, ביצועיהן של חברות שקיבלו מימון מקרנות הון-סיכון לאחר ההנפקה בבורסה במהלך שנות התשעים לא היו שונים סטטיסטית מביצועיהן של חברות שמומנו בדרכים אחרות באותה תקופה. אחד הפירושים לכך הוא שקרנות הון-סיכון מגדילות את שיעורי ההישרדות של חברות טכנולוגיה צעירות; פרשנות אחרת היא שקיימים הבדלים בסיסיים - אף כי לא תמיד נצפים - בין חברות במימון הון-סיכון לחברות טכנולוגיה עלית אחרות, וקרנות ההון-סיכון בוחרות חברות אשר מעצם טיבן הסבירות כי הן תצאנה להנפקה ציבורית גבוהה יחסית. שתי הפרשנויות מצביעות על קשר בין חברות במימון הון-סיכון ובין שיעור נמוך של "תמותה בעריסה", אולם אין עדות להצטיינותן של חברות אלו לאחר ההנפקה בבורסה.
באמצעות מאגר נתונים חדש, שנבנה במיוחד, העלינו את הממצאים הבאים: (1) סיכויי ההישרדות עד לשלב מימוש ההשקעה ("אקזיט") של חברות המקבלות מימון מקרנות הון-סיכון נמצאו גבוהים יחסית; (2) על פי מספר מדדים שונים, במקרים שבהם הייתה הנפקה, ביצועיהן של חברות שקיבלו מימון מקרנות הון-סיכון לאחר ההנפקה בבורסה במהלך שנות התשעים לא היו שונים סטטיסטית מביצועיהן של חברות שמומנו בדרכים אחרות באותה תקופה. אחד הפירושים לכך הוא שקרנות הון-סיכון מגדילות את שיעורי ההישרדות של חברות טכנולוגיה צעירות; פרשנות אחרת היא שקיימים הבדלים בסיסיים - אף כי לא תמיד נצפים - בין חברות במימון הון-סיכון לחברות טכנולוגיה עלית אחרות, וקרנות ההון-סיכון בוחרות חברות אשר מעצם טיבן הסבירות כי הן תצאנה להנפקה ציבורית גבוהה יחסית. שתי הפרשנויות מצביעות על קשר בין חברות במימון הון-סיכון ובין שיעור נמוך של "תמותה בעריסה", אולם אין עדות להצטיינותן של חברות אלו לאחר ההנפקה בבורסה.
מילות מפתח: הון-סיכון, הנפקה, שיעור הישרדות, ביצועים ארוכי טווח.