תקציר:
עבודה זו מציעה שיטה לפירוק השינויים בשער השקל/דולר לרכיב גלובלי-אקסוגני למשק ולרכיב מקומי-שאריתי. פירוק זה הוא בעל חשיבות רבה למנהלי המדיניות המוניטרית, למנהלי מדיניות שער חליפין, ולמופקדים על היציבות הפיננסית, משום שתגובת המדיניות על התפתחויות וזעזועים שמקורם בכלכלה הגלובלית שונה מתגובתה על אירועים מקומיים.
שיטת הפירוק, שמתאימה לשערי חליפין של משקים קטנים ופתוחים לעומת הדולר, מודגמת ומיושמת בעבודה על התוחלת והשונות של השינויים הרבעוניים בשער השקל/דולר, על שקילות פער הריביות (UIP), על שקילות כוח הקנייה (PPP) ועל מודל תגובת היתר של Dornbusch (1976), המניח מחירים קשיחים (sticky prices). לשקילויות ה-UIP, ה-PPP ולמודל תגובת היתר נוסף הרכיב הגלובלי, שחושב בשיטה המוצעת. מובהקותו, וכן מובהקות השקילויות ומודל תגובת היתר, נבדקו בעזרת פרוצדורות סטטיסטיות שונות (OLS, GARCH ומשוואות קו-אינטגרציה) – פעם לפני הוספת הרכיב הגלובלי ופעם לאחר הוספתו.
הממצאים מלמדים כי בתקופה הנסקרת, I/1993-II/2009, הרכיב הגלובלי הנוכחי נמצא חיובי ומובהק, וכי הוא תרם בין 0.2 ל-0.3 אחוז לשינויים בשער החליפין שקל/דולר העתידי בכל היישומים והפרוצדורות שנבדקו. ממצאים מובהקים ועקביים אלו מצביעים על חשיבות הכללתו של הרכיב הגלובלי בשקילויות ובמודלים נפוצים במטבע חוץ, הכוללים בדרך כלל יחסים בילטרליים בין הדולר למטבע המקומי של משק קטן ופתוח, ועל כן אינם משקפים את התפתחות שערו של הדולר האמריקאי מול מטבעות של משקים גלובליים.
למחקר בשלמותו כקובץ PDF