תקציר
הצלחתה של פעילות כלכלית מתבטאת במידה רבה בשיעור התשואה על ההון המושקע, וב"רווחיותה" . בשיעור זה משתקפים רוב השינויים, השוטפים והחד פעמיים, בביקוש ובתהליכי הייצור. מצד שני, קובעים שיעורי התשואה השונים בתנאים מסוימים את כיווני ההשקעה של ההון בעתיד. הם מהווים איפוא קנה מידה השוואתי להערכת הפעילות של פירמות וענפים בתעשייה ומכשיר עזר לחיזוי ניידות ההון ביניהם. בסעיף 3 להלן יוצגו שיעורי התשואה של 18 הענפים הראשיים בתעשייה. למרות חשיבותם לא חושבו עד לאחרונה אומדנים מבוססים ומלאים של שיעורי התשואה בענפי התעשייה בישראל. המגבלה העיקרית היתה חסרונם של נתונים על מלאי ההון. שיעורי התשואה מתייחסים לתקופה שבין שנת 1965 לשנת 1968 , שבה נכנס המשק לשפל כלכלי, .והחל המעבר בחזרה לגיאות. בחירת התקופה קשורה בעיקר בגורם טכני אפשרויות החישוב של מלאי ההון לענפים במהימנות סבירה. מלאי ההון חושב בשיטת "המלאי המתמיד", הדורשת סדרה של השקעות בנכסים קבועים לשנים רבות. מפקד התעשייה לשנת 1965/6 שימש רקע סטטיסטי לחלקים נוספים בעבודה זו. אומדני התמורה להון מבוססים בעיקר על הדוחות הכספיים של המפעלים. כפי שנערכו מתוך הדיווח והשומות של מס הכנסה בסעיף 4 ננסה לבחון את הגורמים העיקריים, המביאים להבדלים בשיעורי התשואה בין ענפי התעשייה. במסגרת זו נדון בקשרים שבין שיעורי התשואה לבין הריכוזיות של הענף, הגודל הממוצע של המפעלים בענף, עתירות ההון, הסיכון הכרוך בהשקעה וההתערבות הממשלתית בשוק ההון ובמערכת ההגנה על .הייצור המקומי. כן נדון בקצרה ביחסים שבין שיעורי התשואה לבין השכר לשכיר.
למאמר המלא על שיעורי תשואה בענפי התעשייה בישראל, בתקופה של מחזור עסקים (מ- 1965 עד 1968)