אפריל 2010
רוני פריש ושי צור
השקעה בתשתית תחבורתית, יוממות ושכר
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
עיקרי הממצאים
עבודה זו בוחנת את התרומה של השקעות בכבישים וברכבות להגדלת הפעילות הכלכלית בישראל. התמקדנו בבחינת התרומה להגדלת תנועת היוממים – נסיעה יומיומית של אנשים למקום עבודתם הנמצא מחוץ לאזור מגוריהם – וזאת משום שצוואר הבקבוק של מערכת התחבורה הוא בשעות הנסיעה לעבודה וממנה – בבוקר ואחה"צ. אמידת המודל ברמת האזור הטבעי (בישראל 50 אזורים כאלה) העלתה שסך ההשקעות בתשתית במהלך השנים 1993 עד 2003 מסבירות כשני שלישים מהגידול הכולל של תנועת היוממות, שהסתכמה ב-240 אלף איש; עיקר הגידול נמצא בקרב גברים. בדיקה נוספת נעזרה בנתוני האזורים השונים ובחנה את השפעת סך ההשקעות בכבישים בשנים 2004-1992 על השכר של גברים. נמצא שסך ההשקעות בכבישים העלו את השכר ב-14-10 אחוזים.
אסף זוסמן, נעם זוסמן וסמי מיער
סכסוכים אתניים והיפרדות-ממעסיקים
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
עיקרי הממצאים
המחקר בחן את ההשפעה של האינתיפאדה השנייה, שפרצה בסוף ספטמבר 2000, ושל המהומות בקרב ערביי ישראל באותה העת, על מצבם של ערביי ישראל בשוק העבודה יחסית ליהודים. המחקר התבסס על קובצי עובד-מעביד, והתמקד בחברות שהעסיקו ערב האינתיפאדה ערבים ישראלים ויהודים. מתברר כי עד פרוץ האינתיפאדה שיעורי ההיפרדות-ממעסיקים (job separation) של הערבים בישראל היו נמוכים מאלו של היהודים, ופער זה הצטמצם מאוד לאחר מכן. ההסבר הסביר ביותר לתופעה הוא התגברות האפליה נגד ערבים.
גיא נבון
גלישת הון אנושי במקום העבודה: השפעת גיוון כוח העבודה על הפריון
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
עיקרי הממצאים
המחקר בוחן את ההשפעה של גיוון הידע המצוי בפירמה על הגלישה של הון אנושי בתוכה ועל פריון העבודה בה. זאת באמצעות בסיס נתונים ייחודי של נתוני עובד-מעביד במפעלי תעשייה בישראל בשנים 2000 עד 2003. פירוק מקונן (Nested ANOVA) של השונות מראה כי רוב הגיוון בידע הוא בתוך ענפי התעשייה. נמצא שלגיוון כוח העבודה יש יתרון מובהק: העסקת עובדים בעלי ידע ספציפי מגוון (לפי התואר האקדמי) מועילה לפריון המפעל. מאמידת התוצר ברמת המפעל, באמצעות הפרוצדורות של (1996) Olley and Pakes ושל (2003) Levinsohn and Petrin, נמצא שהגמישות של הפריון ביחס לגיוון הידע התוך-מפעלי היא 0.2 – 0.25 בערך, וכי התועלת של גיוון הידע גדלה עם גודל המפעל. מכאן עולה כי בכל הקצאה של עובדים בתהליך הייצור כדאי למפעל לגוון את כוח העבודה המיומן שלו. עוד עולה מהמחקר כי הדרך המקובלת לאמידת התוצר ברמת המפעל – בשיטת הריבועים הפחותים (OLS), או בשיטת ההשפעות הקבועות (Fixed-Effects) – מביאה לאומדנים מוטים, תוצאת בעיית האנדוגניות בין הפריון והתשומות.
יוסי ג'יברה ויגאל מנשה
בחינת קיומן של תשואה קבועה לגודל ותחרות משוכללת במשק הישראלי, 2006-1980
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
עיקרי הממצאים
במאמר זה אנו בוחנים השערה משותפת בדבר תשואה קבועה לגודל והעדר כוח שוק (כוח מונופוליסטי של היצרנים) על ידי יישום מבחן Hall (1988, 1991) על נתונים שנתיים של תוצר המגזר העסקי בישראל במחירים קבועים. התוצאות מאמתות את השערתנו בדבר קיומה של תחרות משוכללת ברמת המצרפית. ממצאי העבודה תומכים, מצד אחד, בכפיית המגבלה בדבר תשואה קבועה לגודל על פונקציית הייצור של המגזר העסקי בישראל, ומהצד האחר, מעמידים בספק את הצירוף של מגבלה זו עם כוח שוק ועלויות כניסה קבועות במשק הישראלי.
איל ארגוב
בחירת מצרף מחירי חו"ל במסגרת אמידה בייסיאנית של מודל ניאו-קיינסיאני למשק הישראלי
המחקר בשלמותו, כקובץ PDF
עיקרי הממצאים
בעבודה זו נאמד מודל DSGE קטן לנתוני המשק הישראלי מ-1995 עד 2006, בשיטה הבייסיאנית. המודל פותח לראשונה, ונאמד בשיטה הקלאסית GMM, אצל (2010) Argov and Elkayam, ומאז הוא משמש בבנק ישראל לניתוח כלכלי שוטף. לאחר האמידה מובא ניתוח היסטורי של הזעזועים שהשפיעו על האינפלציה. לגבי רוב שנות המדגם נמצאה תרומה נכבדת של זעזועי שער החליפין. עם זאת, דווקא השלבים האחרונים של תהליך הדיסאינפלציה לא נתמכו בייסופים בלתי-צפויים בשער החליפין, אלא בהתמתנות מחירי היבוא כתוצאה מהגלובליזציה, בהתגברות התחרותיות במשק הישראלי ובריסון מוניטרי. התפיסה המקובלת היום היא שעליית האינפלציה ב-2007 (מחוץ למדגם) נגרמה בישראל, כמו בשאר העולם, בגלל האמרת מחירי הסחורות בשווקים הגלובליים. לעומת זאת מייחס המודל האמור את רוב האינפלציה הגבוהה של אותה שנה לזעזועי היצע. יש המשערים שתוצאה זו של המודל נובעת מבחירה לא-מתאימה במדד המחיר של יבוא מוצרי הצריכה (שאינו כולל מזון גולמי ואנרגיה) כמחיר חו"ל המרכזי. בחנו השערה זו על ידי אמידה מחדש של המודל עם שלל אומדנים אחרים למחירי חו"ל, המשקפים, באופן כללי, את עליית מחירי הסחורות בעולם, והשווינו את הנראויות השוליות (log-marginal-likelihoods) המתקבלות מהאמידות השונות. לא נמצא, לתקופת המדגם, אומדן מחירים העולה על הבחירה המקורית. רק המדד האפקטיבי של המחירים לצרכן בעולם (משוקלל במשקל הסחר עם ישראל) משתווה באמידה לבחירה המקורית, ואף משפר את האינטרפרטציה של האינפלציה הגבוהה ב-2007. על כן מוצע לשקול את השימוש במדד זה כמשתנה המרכזי לייצוג מחירי חו"ל במודל.
|
