ספטמבר 2007 נתן זוסמן ויוסי סעדון המחקר בשלמותו, כקובץ PDF בעבודה זו אנו מפתחים מודל של שוויון שיעורי ריבית לא מכוסה, המניח פרטים שונאי סיכון ומביא בחשבון לא רק את שער החליפין הצפוי אלא גם את סיכוני שער החליפין ופרמיית נזילות. אנו אומדים את המודל לאחר פתיחת המשק הישראלי לתנועות הון, ומראים שבטווח הארוך מתקיים שוויון שיעורי ריבית לא מכוסה, ופער הריביות נקבע על סמך הציפיות ארוכות הטווח לפיחות, הנגזרות מקשר של שוויון כוח הקנייה היחסי. פער הריביות בין ישראל לארה"ב מושפע גם משינויים בסיכוני שער החליפין, המגולמים בסטיות התקן של אופציות על הדולר ומפרמיית נזילות. בתקופת הדיסאינפלציה - עד 2000 - השפעת שוויון כוח הקנייה על פערי הריבית הייתה דומיננטית בהסבר ההתפתחויות בפערי הריביות, ואילו מאז שנת 2000 תרומתם של המשתנים המודדים את פרמיית הנזילות ואת הפרמיה בגין סיכון שער החליפין היא הדומיננטית. סטיות של הריבית בפועל מזו הנגזרת משיווי המשקל של הטווח הארוך מביאות, ככל הנראה, לתגובה של בנק ישראל, הנובעת מהתמסורת בין סטיות אלו לשינויים בשער החליפין, וגורמות לסטיות של הציפיות לאינפלציה. תהליך ההתכנסות של הריבית אל השיעור של הטווח הארוך נאמד בכ-8 חודשים. יוסף זעירא ומישל סטרבצ'ינסקי מאמר זה בוחן את תגובת המדיניות הפיסקלית בישראל למחזורי העסקים. אנו מוצאים אנטי-מחזוריות קלה בגירעונות הממשלתיים, בעיקר בתקופות מיתון, אולם ההוצאות, ובפרט ההשקעות הציבוריות, הן פרו-מחזוריות. עם זאת מצאנו שהן הגירעון הממשלתי והן ההוצאות נעשו אנטי-מחזוריים במידה רבה יותר אחרי 1985 - תקופה שהתאפיינה בשיפור המשמעת הפיסקלית, בעקבות ייצוב המשק. תוצאה זו מעידה, לדעתנו, על מעבר של ישראל ממדיניות פיסקלית פרו-מחזורית, כרבות מן המדינות המתפתחות, למדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית, כרבות מן המדינות המפותחות. "חברות הייצור הממשלתיות נקראות להכין תכניות בנייה שנתיות לעשר שנים מראש. הן מתבקשות להחזיק בכל עת תכניות טכניות וכלכליות במצב הכן לפעולה מהירה. הרעיון הוא שהמשבר הבא לא יתפוס אותנו בהיסח הדעת. התכניות תהיינה בהישג יד, על האמצעים יוחלט מראש, וכל שהממשלה תידרש לעשות הוא ללחוץ על הכפתור כדי להניע את גלגלי המכונה. בתוך כך, ההשקעות הממשלתיות, שתוכננו ונקבעו בעוד מועד, נעצרו בתקופת הגיאות". גונאר מירדל, בכנס השנתי של האגודה הכלכלית האמריקנית, מארס 1939
מישל סטרבצ'ינסקי וקרנית פלוג עבודה זו מציגה ניתוח של אפיזודות הצמיחה בישראל בשנים 2006-1961. נוסף על המשתנים הסטנדרטיים המסבירים את הצמיחה מוצג בעבודה מדד לאיכות הניהול המקרו-כלכלי, וזאת בעקבות Sirimaneetham and Temple (2005). מתברר כי לאיכות הניהול המקרו-כלכלי יש השפעה מובהקת על אפיזודות הצמיחה. עם זאת מראה הניתוח הכמותי שלנו כי השפעתם של משתנים אקסוגניים, כגון הסחר העולמי ואירועים ביטחוניים, על אפיזודות הצמיחה, גדולה מזו של משתני המדיניות. כן מצאנו כי בכוחות מגדילי היצע, כניסיון העולים בשוק העבודה, אין כדי להסביר לבדם את אפיזודות הצמיחה המתמשכת בישראל; לשם כך דרושים גם משתני ביקוש. באמצעות המסגרת האנליטית אמדנו את תרומתם של כוחות שונים למעבר מהמיתון לאפיזודת הצמיחה הנוכחית. מצאנו כי שני שלישים מן המעבר מוסברים על ידי משתנים אקסוגניים, ובראשם הסחר העולמי והמצב הביטחוני, ושליש אחד מוסבר על ידי משתני מדיניות - ביצועים משופרים של המדיניות המקרו-כלכלית והקטנת שיעורי המס. "חידוש תהליך צמיחה בת קיימא במגזר העסקי, להבדיל מעלייה זמנית בפעילות הכלכלית, מותנה בהמשך פינוי מקורות מצד המגזר הציבורי, בעתודות של כוח אדם מתפנה, בייצוב רמת השכר מול הפריון, ובירידה של נטל המיסוי". מיכאל ברונו, 1989
נתן זוסמן ויעקב לביא עקומת פיליפס בישראל בעבודה זו אנו אומדים עקומת פיליפס של הטווח הקצר עבור פאנל בין-לאומי לתקופה 1993 עד 2006 ועבור המשק הישראלי לתקופה 1988 עד 2006. תוצאות האמידה מראות שהשינוי בשיעור האבטלה בפיגור משפיע על השינוי באינפלציה. בפאנל הבין-לאומי ההשפעה חזקה יותר עבור מדינות שהשיגו יציבות מחירים. תוצאה זו חיזקה את המוטיבציה לבדוק את יציבותה של עקומת פיליפס בישראל. הקשר בין השינוי בקצב האינפלציה לשינוי באבטלה נשאר יציב על פני תקופת המדגם, אף כי משך הפיגור של ההשפעה התקצר, ובניסוחים מסוימים הקשר אף התחזק. השפעת השינוי בשער החליפין על השינוי בקצב האינפלציה נמצאה מובהקת רק במשוואות המבוססות על מדד המחירים לצרכן; במשוואות המבוססות על מדד המחירים בניכוי שירותי הדיור השפעת שער החליפין אינה מובהקת. לבסוף, תחזית האינפלציה שהמשוואה מספקת היא טובה. מניתוח הממצאים עולה שבתקופה של יציבות מחירים מתקיימת עקומת פיליפס של טווח קצר, ולכן, משנתבססה אמינותו של בנק ישראל בהשגת יעד האינפלציה, יש מקום לתת משקל למדיניות אנטי-מחזורית. לנוכח אי השפעתו של שער החליפין על מדד המחירים בניכוי שירותי הדיור יש מקום להתייחס בפונקציית התגובה למדד מחירי "ליבה" שאינו כולל את שירותי הדיור; זאת כדי למזער את התמסורת שבין זעזועים בשער החליפין לשינויים בריבית בנק ישראל - העלולים, דרך השפעתם על הריבית הריאלית במשק, לגרום זעזועים ריאליים. אלון בנימיני עקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית למשק קטן ופתוח - פיתוח ואמידה למשק הישראלי בעבודה זו מוצג פיתוח של עקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית למשק קטן ופתוח, עם מאפיינים של המשק הישראלי - הצמדת המחירים לאינפלציה ולשער החליפין של השקל מול הדולר. כן מוצגת בחינה אמפירית של התאמת העקומה לתיאור הדינמיקה של האינפלציה בישראל, בין השנים 1995 ו-2006. התוצאות מדגישות את חשיבות תפקידו של שער החליפין, הפועל דרך מספר ערוצים, במנגנון התמסורת של המדיניות המוניטרית במשק קטן ופתוח בכלל, ובישראל בפרט. הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, קרנית פלוג, מישל סטרבצ'ינסקי מישל ואבי בן-בסט |
סקר בנק ישראל מספר 80
סקר בנק ישראל מספר 80
11/09/2007