דצמבר 2006 אלכס אילק, טניה סוחוי וניר קליין אמידת הפרמיה הגלומה בתשואות המק"ם העבודה בוחנת את התפתחות הפרמיה הגלומה בעקום תשואות המק"ם ל-12 חודשים בין השנים 1992 עד 2002. פרמיה זו נאמדה במספר שיטות אקונומטריות, שאחת מהן מאפשרת לפרמיה הנאמדת להגיב על אי-הוודאות, כפי שהיא משתקפת בשונות התשואה העתידית העודפת. מהממצאים עולה כי בתהליך הדיסאינפלציה אופיינה הפרמיה במגמת ירידה, בהתאם לירידה בסיכון האינפלציה; החל מסוף שנת 2000 ועד סוף שנת 2002 שבה הפרמיה ועלתה, וזאת בגלל האינתיפאדה, שפרצה ברביע אחרון של שנת 2000, ומשבר האמון במדיניות הכלכלית, שאפיין את המחצית הראשונה של שנת 2002. העבודה בחנה גם גורמים נוספים המשפיעים על התפתחות הפרמיה. עם הגורמים שנמצאו בעלי השפעה מובהקת נמנים הפער בין האינפלציה ליעד האינפלציה, פער הריביות בין המשק לחו"ל, השינוי בשיעור החזקת המק"ם בידי הציבור, השינויים בריבית בנק ישראל וסטיית התקן של שינויים אלו. יעקב לביא ועמית פרידמן שער החליפין הריאלי וסחר החוץ של ישראל בעבודה זו אנו מנסים לזהות את הגורמים שהשפיעו על המגמות ארוכות הטווח של שער החליפין הריאלי, היצוא והיבוא, וכן על התהליך הדינמי של משתנים אלו. העבודה בוחנת באיזו מידה המשתנים המסבירים את המגמות תואמים את המודל של (1994) De Gregorio and Wolf - מודל של משק קטן ופתוח, שבו שער החליפין, היצוא והיבוא נקבעים בשיווי משקל של הטווח הארוך. כמו כן אנו בוחנים את השערת Balassa-Samuelson ואת השערת Baumol-Bowen. מן התוצאות, הנסמכות על נתונים בתדירות רבעונית על פני תקופה של יותר משלושים שנה, עולה, כי מגמת היצוא מוסברת היטב על ידי המחיר היחסי בתוספת משתני היצע - פריון הייצור בענפים הסחירים, כוח העבודה ומלאי ההון, וזאת בהתאם לתיאוריה. בהסבר מגמת שער החליפין הריאלי יש חשיבות רבה לפריון הייצור, אך אין בו די, ואנו נאלצים להכליל גם משתנים נוספים, כגון שיעור ההשקעה בתוצר, שיכולים להשפיע, לכל היותר, בטווח הביניים. היבוא מוסבר היטב על ידי המחיר היחסי ומשתני ביקוש - התוצר ושיעור ההשקעה, שכאמור, יכול להשפיע לכל היותר בטווח הביניים. אנו משערים כי החשיבות של שיעור ההשקעה בתוצר להסבר שער החליפין, היבוא וגם היצוא נובעת מאופיו של המשק הישראלי כמשק צעיר יחסית, אשר במהלך חלק ניכר מהתקופה הנחקרת היה בתהליך של בניית מלאי הון, ולפיכך לא התקיימו בו תנאי שיווי המשקל של משק בוגר, שבו שיעור ההשקעה בתוצר הוא נטול מגמה. התוצאות מלמדות שלמשתני ביקוש, כגון השינוי בהיקף הסחר העולמי והשינוי בתוצר לנפש, יש השפעה על התנודות קצרות-הטווח של המשתנים המוסברים, כך שהתמונה המתקבלת מתיישבת באופן כללי עם התיאוריה הכלכלית, שבה משתני היצע דומיננטיים בקביעת המגמות של הטווח הארוך, ומשתני ביקוש משפיעים בעיקר על השינויים בטווח הקצר. אנו מוצאים גם כי למחיר היחסי של היצוא יש השפעה פוחתת, על פני זמן, על היצוא בטווח הקצר, בעוד שהשפעת המחיר היחסי על היבוא עולה. אנו משערים שתוצאה זו קשורה למגמת ההתמחות של המשק הישראלי ביצוא של מוצרים עתירי טכנולוגיה, שאין להם ביקוש רב בשוק המקומי, כך שגם אם מחירם היחסי בחו"ל יורד, אין להם שימוש חלופי בשוק המקומי. לעומת זאת ביבוא, גם עקב שינויי מדיניות, אנו עדים למגמה של הרחבת מיגוון המוצרים; לכן, היבוא מתחרה במוצרים רבים המיוצרים גם על ידי התעשייה המקומית, כך שגמישות הביקוש ליבוא ביחס למחירו עלתה. אנו מוצאים גם עדויות חלקיות להשפעה הפוחתת של המחיר היחסי על היצוא גם בטווח הארוך. תיאורטית, ניתן להסביר תופעה זו במידור (סגמנטציה) בשוק העבודה, שבו תכונות העובדים, כגון השכלה והון אנושי, במגזר הסחיר שונות מאוד מאשר במגזר הלא-סחיר, ולפיכך הקשר בין שכר העובדים בשני המגזרים חלש. במקרה כזה, עליית מחירו של מוצר היצוא, שתגרום לעליית שכרם של העובדים במגזר הסחיר, לא תגרום לשינוי בהקצאת העובדים בין המגזרים, ולכן לא תשפיע גם על כמות היצוא. השערה זו טעונה מחקר נוסף. עמי ברנע ויוסי ג'יברה מאמר זה מציג מודל מקרו-כלכלי למשק קטן ופתוח בעל משטר של שער חליפין נייד, שבו המדיניות המוניטרית מתבססת על כלל תגובה בנוסח כלל טיילור, ובטווח הקצר התוצר נקבע על פי הביקושים. השתמשנו במודל זה כמסגרת עיונית לאמידת מודל רבעוני של המשק הישראלי בשנים 2002-1990. מצאנו עדות להחלקת שיעור הריבית ולשברים מבניים בערוצי התמסורת המוניטרית ובקביעת הריבית המוניטרית. שברים אלה, המבדילים בין שלושה משטרי מדיניות שונים, קשורים להתגברות שנאת הסיכון של מעצבי המדיניות המוניטרית ביחס לעלייה באינפלציה ולמעבר ההדרגתי אל משטר של שער חליפין נייד. הסימולציות הדינמיות שביצענו מראות שהידוק המדיניות המוניטרית הביא במשך השנים לירידת האינפלציה במחיר של הגדלת פער התוצר. מפונקציות תגובה על זעזועים, שבהן השווינו בין שלושת המשטרים, עולה בבירור, כי יכולתו של בנק ישראל להשפיע על המחירים בטווח הקצר התחזקה אחרי 1997 ולוותה בתנודתיות גבוהה יותר של שיעור הריבית הנומינלית. לאחר 1997 גברו גם תנודות האינפלציה הבו-זמנית, בעקבות זעזועים בשער החליפין הנומינלי ובפער התוצר; התפתחות זו נבעה משילוב של שלושה גורמים: רתיעתו הגוברת של בנק ישראל מחריגה כלפי מעלה של האינפלציה מיעדה, התחזקות רגישותו הבו-זמנית של שער החליפין לשינויים בריבית וקיצור הפיגור בהשפעת הריבית על האינפלציה במונחי מדד המחירים לצרכן. בטווח הארוך קטנה תנודתיות האינפלציה אחרי 1997, בעקבות האגרסיביות הגוברת בתגובת המדיניות המוניטרית על לחצים אינפלציוניים. מצאנו עוד, כי השינויים במשטר המדיניות ב-1997 יכולים להסביר את התגברות התנודתיות של התוצר בעקבות זעזועים בריבית הנומינלית. גיא נבון הדינמיקה התקציבית ברשויות המקומיות
המחקר בוחן את הדינמיקה קצרת הטווח של זעזועים אקסוגניים בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, בדגש על צמצום השתתפות הממשלה ותוך הבחנה בין מאפיינים שונים של הרשויות. לשם כך המחקר משתמש בפאנל של 193 עיריות ומועצות מקומיות לשנים 2002-1996 ואומד מודל דינמי לרכיבי התקציב הרגיל; כך מתאפשרת דינמיקה של התאמות פיסקליות בתגובה על שינויים בגובה הגירעון וברכיבי התקציב. השינויים בהכנסות מארנונה, ביתר ההכנסות העצמיות, בהוצאות, במענקי ההשתתפות ובמענקי האיזון נאמדו באמצעות מודל Vector Error Correction. הממצאים העיקריים הם: (א) שינויים אקסוגניים ברכיבי התקציב, כגון צמצום מענקי הממשלה, אמנם משפיעים בטווח הקצר על רמת הגירעון לנפש, אולם בהמשך הגירעון יתכנס לרמתו המקורית. (ב) הפחתת מענקי הממשלה מביאה לפגיעה מיידית בשירותים לאזרח ולהגדלת הגירעון. (ג) תהליך ההתאמה ברשויות הלא-יהודיות נמשך מספר כפול של שנים מאשר ברשויות היהודיות, כך שהפחתת המענקים מובילה להגדלת הגירעון לזמן ממושך יותר. (ד) ההתאמה התקציבית שונה מרשות לרשות בהתאם לדירוגה החברתי-כלכלי: הרשויות החלשות ביותר (אשכולות 3-1) והחזקות ביותר (אשכולות 10-8) מגיבות על שינוי בגירעון בעיקר בהפחתת עלויות השכר, בעוד שבעיירות הפיתוח ההתאמה נעשית באמצעות פגיעה בשירותים לתושבים. אורלי שדה הגורמים המשפיעים על תוצאות מכרזי המק"ם מחקר זה מתעד פרמיה חיובית לרכישת מק"ם במכרזי בנק ישראל ביחס לרכישת מק"ם זהה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בזמן המכרז, בתקופה ינואר 1998 עד דצמבר 2002. הגורמים המשפיעים באופן חיובי על גודל הפרמיה הם הציפיות האינפלציוניות ומספר הימים עד לפדיון של הסדרה. הגורמים המשפיעים באופן חיובי מובהק על הכמות המבוקשת במכרז הם הטווח לפדיון והכמות המוצעת. האינפלציה הצפויה משפיעה באופן שלילי מובהק על הכמות המבוקשת במכרז. מועדי הפקיעה של חוזי המק"ם העתידי אינם משפיעים לא על הכמות המבוקשת במכרז המק"ם ולא על הפרמיה הנגזרת ממכרז זה. |
סקר בנק ישראל מספר 79
סקר בנק ישראל מספר 79
03/01/2007