תקציר:
ב-2003, בעקבות דוח ועדת רבינוביץ', ערכה ישראל רפורמת מס במטרה להפחית את נטל המס על הכנסות מעבודה באמצעות העלאת נטל המס על הכנסות מהון בארץ ובחו"ל. בשנה זו החלה המדינה לגבות מיחידים מס על רווחי הון תוך הבחנה בין שני מסלולי מס – לנכסים נומינליים ולנכסים ריאליים; מאז היא העלתה את המס פעמיים, ב-2006 וב-2012. היות שהמיסוי משפיע על ההחלטות הכלכליות והמימוניות שמשקיעים מקבלים, מחקר זה בוחן את השפעתם של מסלולי המס על תמחור הנכסים הפיננסיים ועל כדאיות החזקתם. כן הוא בוחן את השפעת הרפורמה על גביית המיסים, וזאת באמצעות בדיקת השפעתה על הגורמים הקובעים את הגבייה: (א) הבסיס למס רווחי ההון – נבדוק כיצד השפיעה הרפורמה על היקף הנכסים הפיננסיים שהציבור מחזיק ישירות; ו-(ב) שיעור המס בפועל – נבדוק כיצד השפיעו העלאות המס הסטטוטורי ב-2006 וב-2012 על המס האפקטיבי. מהתוצאות עולה כי שיטת המסלולים משפיעה על תמחור הנכסים ועל ההחלטה באילו נכסים להשקיע. עוד עולה מהן כי העלאות המס, ובמיוחד ההעלאה ב-2012, הפחיתו במובהק את בסיס המס וכי שיעור המס האפקטיבי עלה פחות משיעורו הסטטוטורי.