תקציר
שחי הדרכים, שבהן יכולה פירמה לממן את פעילותה, הן קבלת הלוואות (איגרות חוב, הלוואות מבנקים או אשראי מסחרי) והגדלת סכום ההשקעות של בעלי הפירמה (מניות, הלוואות, רווחים בלתי מחולקים וכו'). חלקו של הונם העצמי על הבעלים על כל צורותיו בסך כל המימון של חברה (שהוא גורל המנוף הפיננסי) שונה בתוך כל משק מפירמה לפירמה בכל עת, ובתוך כך פירמה בשלבי ההתפתחות הכלכלית השונים שלה. מטרת מחקר זה לקבוע, האם קיימים הבדלים דומים בין גודלי המנופים הפיננסיים של פירמות בארבעה משקים : אנגליה, ארה"ב, יפן וישראל. אם אמנם קיימים הבדלים בין לאומיים אלה, ייעשה ניסיון לאתר את הגורמים המסבירים את ההבדלים הללו ואת השלכותיהם לגבי ההתנהגות הפיננסית של פירמה יחידנית.
הניתוח ייעשה בצורה, אשר תאפשר בדיקת שתי שאלות:
א. האם הבדלים בין לאומיים בגורלי המנוף הפיננסי של חברות נובעים ממשתנים כלכליים, או שמא נובעים הם מגורמים חברתיים ופסיכולוגיים, האופייניים לכל משק.
ב. האם דומים הגורמים המסבירים הבדלים בינלאומיים בגודל המנוף הפיננסי לאלה הכלולים בדרך כלל בתורות הפיננסיות של הפירמה או שמא משתנים מקרו כלכליים מגבילים את החופש שיש לפירמה לשנות את גודל המנוף הפיננסי שלה.
למאמר המלא על מימון עצמי והמנוף הפיננסי באנגלייה, ארה"ב, יפן וישראל כקובץ PDF