​עבודה זו מציגה מסגרת מקרוכלכלית למשק הפלשתינאי, ומנתחת את התהליכים הכלכליים העיקריים שהחלו לאחר המלחמה ב-1967. הכוח המניע מאחורי תהליכים אלו נוצר כששני משקים שונים מאוד נפגשו בשווקים הכלכליים. העלייה המהירה של רמת החיים עד 1987 הובלה עלידי תעסוקה גבוהה בישראל, בעוד שגידול התוצר המקומי היה מצומצם יותר. בתנאים כלכליים חופשיים מפיקוחים אין זה ברור מאליו, ; שפערי ההכנסות בין משקים שונים מעין אלו יצטמצמו בעיקר על ידי זרמי עבודה חלק מן ההתאמה היה יכול להתבצע על ידי תנועות הון וסחר סחורות, אך בפועל התנהל חלק הארי שלה באמצעות זרמי עבודה אל ישראל וזרמי סחורות מישראל למשק הפלשתינאי, ואלה יצרו התפתחות כלכלית לא מאוזנת בין שני המשקים. על אף עלייה של רמת החיים ושיעורי חיסכון גבוהים, תועל רק חלק קטן מן החיסכון להשקעות יצרניות, וכתוצאה מכך כמעט לא היתה תרומה של התעשייה לצמיחה כלכלית. תחת זאת, בהעדר מערכת בנקאית המתפקדת כיאות, היוותה ההשקעה במגורים אפיק חיסכון חשוב. התפרצות האינתיפאדה עצרה את תהליך עליית רמת החיים בגדה המערבית: התפוקה, ובמיוחד ההכנסות, ירדו ירידה תלולה בהשוואה למה שהיו יכולות להיות בהתאם לקירוב שבתחזית המודל. כימות השפעת
האינתיפאדה על המשק העזתי הושאר למחקר עתידי/


למאמר המלא