​
השינויים בתקציב הסקטור הציבורי יכולים לנבוע משני מקורות: (א) צעדים שנקטה הממשלה במשך שנת התקציב, ויש להם השפעה פיסקאלית. (ב) תנודות בהיקף הפעילות אלה משפיעות בעיקר על ההכנסות ממסים, אבל גם על ההוצאות (למשל דמי אבטלה). ההבחנה נחוצה לשם כימות ההשפעה התקציבית של המדיניות היזומה, שהיא השפעה פרמננטית (כל עוד מתקיימת אותה מדיניות) להבדיל מהשפעות אוטומטיות, שהן מטבען זמניות. כך, למשל, אם הגירעון גדל בגלל מיתון זמני (מצב שבו שיעור הצמיחה של התוצר נמוך מן הממוצע הרב שנתי), שהביא לירידתן של ההכנסות ממסים ולגידול התשלומים של דמי האבטלה נוכל לצפות כי בעתיד, בשנת גיאות, ישוב הגירעון ויצטמצם, ובכך יתקזז הגידול שהיה קודם לכן: שינויים כאלה הם אפוא זמניים.
ההבחנה בין שינוי תמידי בגירעון תוצאת פעולות הממשלה לשינוי זמני, יש לה השלכות על צבירת החוב הציבורי, כמו גם על הערכת תרומתה של הממשלה לסך הביקושים במשק. מובן שההשפעה הנקייה של צעדי הממשלה אינה ידועה, משום שתנודות בהיקף הפעילות הכלכלית משפיעות גם הן על התקציב.
נוהגת לפרסם, לגבי שבע המדינות המתועשות, מדד (imf) קרן המטבע הבינלאומית תקופתי לכיוונה ולעוצמתה של המדיניות הפיסקאלית היזומה שננקטה במדינות אלו.

למאמר המלא