תקציר:
האם ציבור הבוחרים, בעיקר לרשויות המקומיות, גומל לנבחריו על מדיניות תקציב אחראית? במחקר זה אנו דנים בתנאים שבהם יתוגמלו (בבחירתם מחדש) מי שמנהלים תקציב מקומי בגישה אחראית. אנו טוענים כי תנאים כאלה לא התקיימו בישראל בעבר, אך התפתחו מאמצע שנות התשעים. על רקע זה אנו בוחנים את תוצאותיהן של שלוש מערכות הבחירות האחרונות לשלטון המקומי ישראל, ומוצאים כי במערכת הבחירות של 1998 שימש הניהול התקציבי מדד-חיזוי טוב לבחירה-מחדש של ראשי רשויות מקומיות- לאחר שבבחירות של 1989 ו-1993 לא הייתה לביצועי התקציב השפעה על העדפות הבוחר. ההסברים המוצעים לשינוי הם שינויים במערכת הפוליטית, האכיפה היעילה של מילוי דרישות הדיווח הפיננסי וביקורת מצד משרד הפנים, הקשחה של מגבלת התקציב הניצבת בפני הרשויות המקומיות והתפתחותה של התקשורת המקומית. נבחנו, אך נדחו, ההשערות כי המשתנים התקציביים משקפים את רמת ההכנסה המקומית או את הצלחתו של ראש העיר לגייס מקורות כספיים מתקציב המדינה. מתוצאות המחקר עולה, כי ישראל התקדמה במידה רבה לקראת עמידה בתנאים המוקדמים ההכרחיים לאימוץ גישה מבוזרת יותר מצד השלטון המרכזי כלפי השלטון המקומי.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF