מחזורי ספקולציה, הקשורים בציפיות לפיחותים, מאפיינים את המשק שלנו זה כמה וכמה שנים, וימשיכו לאפיין אותו, ככל הנראה, לפחות בעתיד הקרוב במיוחד אם שיעור האינפלציה אצלנו יישאר גבוה משיעורה במדינות שאנו סוחרים איתן. המחזורים מתבטאים בתנודות של מספר משתנים בעיקר
יתרות מטבע החוץ, היצע הכסף, שיעור הריבית  הפרמיה לדולר השחור.
המחקר דלהלן בא לאמוד את הקשר הכמותי שבין הפרמיה לדולר השחור לבין המשתנים הנזכרים אך המודל מלמד יותר: הוא מאפשר להיטיב ולהבין את אופק ההשקעה בדולר ואת מאפייני הציפיות לפיחות, וכן לבנות מדד לציפיות אלו. נקודת המוצא למחקר זה היא  ( ואחרים ( 1983 Dombusch מחקרם של
הפרמיה לדולר השחור מנקה את שוק הדולר השחור: כשנוצר עודף ביקוש בשוק תעלה הפרמיה ותפחית אותו, עד שהשוק יחזור לשיווי משקל. הגורם העיקרי הקובע את היקפו של עודף הביקוש הוא התשואה הצפויה של השקעה בדולר, תשואה המבטאת את הציפיות לפיחות ואת פער הריביות בין ישראל לחו"ל: עליית הריבית בחו"ל תגדיל את  הפרמיה, בהגדילה את התשואה של השקעה דולרית, בעוד שעליית הריבית המקומית תקטין את כוח המשיכה של ההשקעה הדולרית. למודל זה נמצא בעבודה חיזוק אמפירי: גמישות הפרמיה ביחס לפער הריביות מובהקת, כ -0.2 . ממנה ניתן ללמוד על אופק ההשקעה הדולרית

למאמר המלא:​