תקציר
בסקירה זאת מוגש סיכום ראשוני של ההשקעה הגולמית במשק טכסים קבועים לפי ההרכב הענפי ולפי המחוז שבו היא בוצעה, תוך הבחנה בין הסקטורים המשקיעים או היוזמים את ההשקעות, במחוזות השונים, בחמש השנים 1963 עד 1967. כן דנה הסקירה ברמת הדיור במחוזות ובתעסוקה הנובעת מהשקעות בכל מחוז, בזמן הקצר ובזמן הארוך. ניתן לראות מחקר זה כשלב ראשון הדרוש לבניית מערכת אומדנים איזוריים של התוצר, ההכנסה הלאומית לנפש וכר. כן נבדק בסקירה הקשר בין המדיניות הממשלתית לפיזור האוכלוסייה (היינו הגדלת משקלה היחסי של האוכלוסייה במחוזות צפון, דרום וירושלים) לבין מדיניות פיזור ההשקעות. מדיניות פיזור האוכלוסייה ננקטה מיד עם קום המדינה, אולם בתחילת שנות השישים הושם בה דגש ניכר. ב1962 הוקמה ועדת שרים שמתפקידה היה להציב מטרות מדויקות לפיזור האוכלוסייה הרצוי למדינה ולקבוע את האמצעים לצורך ביצוע המדיניות. בדיקת הקשר שבין מדיניות זו לבין מדיניות פטור ההשקעות נעשתה תוך שימת דגש על ביצוע המדיניות בפועל, שכן מידת ההצלחה בהגדלת משקלה של האוכלוסייה באיזורי הפיתוח תלויה בראש וראשונה בהפנית השקעות בנכסים קבועים לאיזורים אלה. השאלה אם המיקום של ההשקעות במחוזות השונים היה אופטימלי מבחינה כלכלית לא נבדקה כאן.
למאמר המלא על ההשקעות במחוזות הפיתוח ובמחוזות החוף והתעסוקה הנובעת מהן מ-1963 עד 1967 כקובץ PDF