תקציר:
שיעור גידולו של הפריון במשק הישראלי הואט, כמו במדינות מתועשות אחרות, מאז 1973בעבודה זו מנותחת התפתחות הפריון בתעשייה. ההשוואה בין תתהתקופות 1965-1972 ו1973-1979 מצביעה על יציבות בשיעור הגידול של פריון העבודה בתעשייה עד 1979, ולעומת זאת על האטה רבה בפריון הכולל. היציבות בפריון העבודה היא תוצאה של שני גורמים: שיעורי גידול קבועים בעתירות ההון מצד אחד וירידת מה בשיעורי הגידול של עתירות החומרים מצד שני, על רקע העלייה היחסית הנמשכת. במחירי חומרי הגלם המיובאים מאז 1973 מתברר, כי להתקדמות הטכנולוגית השנתית הקבועה היתה השפעה מכרעת על גידול הפריון בתקופה הנחקרת כולה. התמיכה הממשלתית הכבדה, שניתנה להשקעות בתעשייה, הגדילה את כושר הייצור הבלתי מנוצל ברוב הענפים בתתהתקופה השנייה. תמיכה זו גדלה עם התגברות האינפלציה והעלאת שיעורי המענקים, והגיעה לשליש מערך ההשקעות בתעשייה. בניגוד להון, שזכה לסבסוד יתר, חויבה תשומת העבודה במס, והתרחבותה המהירה נעצרה. ברוב הענפים נפסק גם גידול המפעלים. השיפור כאיכות כוח העבודה, שנמשך בתתהתקופה השנייה באותו קצב כמו בראשונה, וההרכב הדמוגרפי של כוח העבודה אינם תורמים להסבר ההתפתחויות בפריון. נראה, שחידוש האצה בפריון תלוי בצמיחת הייצור התעשייתי, צמיחה הכרוכה בשינוי מבני לכיוון הענפים הסחירים. הממשלה, בפעילותה להשגת יעדים אלה, צריכה להימנע עליה לשים את הדגש על הסרת מכשולים בפני ; מסבסוד מוגזם ובלתי מבוקר של ההון ההשקעות במחקר ובפיתוח וכן על העשרת הידע הטכנולוגי והשיווקי.
למאמר המלא על ההאטה בגידול הפריון בתעשייה- גורמים, הסברים ותמהיות