הגורמים המשפיעים על משך האבטלה של פרטים המקבלים דמי אבטלה

​בתקופה שבה שיעורי האבטלה במשק מגיעים לממדים שלא ידענו כמותם מאז השפל של אמצע שנות השישים, גדלה ההתעניינות בחקר הגורמים העשויים לתרום להסבר תופעת האבטלה. עבודה זו תנסה לבחון את הנושא ברמת הפרט הבודד, ומטרתה להציג מודל שיסביר את משך (עומק) האבטלה של פרטים מובטלים. היא אינה באה לבחון את כלל הגורמים המשפיעים על רמת האבטלה במשק, ובכללם אלו המסבירים את הכניסה לאבטלה. תרומתה מצטמצמת לבחינה של הגורמים, כלכליים ואחרים, המשפיעים על משך האבטלה הצפוי למובטל, ובפרט על חלקם של דמי האבטלה בקביעת משך האבטלה של מקבליהם.
המודל, שאציג בהמשך, ייתן אומדן כמותי להשפעה של גובה דמי האבטלה, יחסית לשכר הקודם שקיבל הפרט, על משך האבטלה הצפוי לו. נראה, התכונות האישיות תורמות גם הן להסבר משך האבטלה הצפוי לפרט. כך, למשל, משך האבטלה הצפוי לנשים, בפרט לנשים שיש להן ילדים, ולפרטים קשישים, ארוך מזה של פרטים אחרים. גם לארץ הלידה, המצב המשפחתי ואזור המגורים יש השפעה על משך האבטלה הצפוי.
אברהם ומכנס ( 1986 ) בחנו את השפעתו של ביטוח האבטלה באמצעות בדיקת סדרה עתית של שיעורי האבטלה בשנים 1973 עד 1983 , והצליחו לקבל הסבר טוב של שיעור האבטלה באמצעות היחס שבין רמי האבטלה לשכר והסטייה של התוצר מתוצר של שיווימשקל של הטווח הארוך. לא מצאתי עבודות אחרות שבחנו את הבעיה במשק הישראלי באמצעות חתך רוחב של מובטלים, ונדמה לי שיש עניין בבדיקה כזאת.

למאמר המלא