תקציר:
בחודש מארס 2008 החל בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח על ידי רכישות מט"ח. במחקר זה נבחנה השפעת התערבותו על שער החליפין הנומינלי שקל/דולר. הגישה שנקטנו היא השוואת תחזית – דינמית וסטטית – של שער החליפין, לפי מודל VAR לא מוגבל שנאמד בשיטה בייסיאנית, לשער החליפין בפועל בתקופת ההתערבות. גישה זו מתגברת על קשיים אקונומטריים הכרוכים בגישה הרווחת לבחינת האפקטיביות של התערבות בשוק המט"ח – אמידת משוואה לשער החליפין הכוללת את היקף הרכישות כמשתנה מסביר. קודם לביצוע ההשוואה נבחן טיב התחזיות של המודל האמור, ונמצא כי הוא מניב תחזיות טובות (בהינתן הערכים בפועל של המשתנים האקסוגניים במודל). בפרט נמצא כי תחזיותיו טובות מהתוצאות המתקבלות ממודל של מהלך מקרי. מממצאי המחקר עולה כי שינוי אופן ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח – תחילתן של רכישות המט"ח במארס 2008, והרחבת היקפן ביולי 2008 – הביא לפיחות בשער החליפין. ההשפעה החזקה ביותר על שער החליפין נרשמה לאחר יולי 2008, עם הרחבת הרכישות – אז סטיית שער החליפין בפועל מערכו החזוי הייתה גבוהה מ-10%. עוד עולה מתוצאות העבודה, כי בסוף שנת 2008 החלה השפעת בנק ישראל על שער החליפין להצטמצם, ובמהלך המחצית הראשונה של שנת 2009 נסגר הפער בין רמת שער החליפין בפועל לרמתו הצפויה ללא התערבות בנק ישראל. לכן נראה כי ההשפעה העיקרית של בנק ישראל על שער החליפין נבעה מעצם הכרזותיו על אופן ההתערבות ועל היקף הרכישות.

למחקר בשלמותו  כקובץ PDF