תקציר:
המחקר בוחן את ההשפעה של גיוון הידע המצוי בפירמה על הגלישה של הון אנושי בתוכה ועל פריון העבודה בה. זאת באמצעות בסיס נתונים ייחודי של נתוני עובד-מעביד במפעלי תעשייה בישראל בשנים 2000 עד 2003. פירוק מקונן (Nested ANOVA) של השונות מראה כי רוב הגיוון בידע הוא בתוך ענפי התעשייה. נמצא שלגיוון כוח העבודה יש יתרון מובהק: העסקת עובדים בעלי ידע ספציפי מגוון (לפי התואר האקדמי) מועילה לפריון המפעל. מאמידת התוצר ברמת המפעל, באמצעות הפרוצדורות של (1996) Olley and Pakes ושל (2003) Levinsohn and Petrin, נמצא שהגמישות של הפריון ביחס לגיוון הידע התוך-מפעלי היא 0.2 – 0.25 בערך, וכי התועלת של גיוון הידע גדלה עם גודל המפעל. מכאן עולה כי בכל הקצאה של עובדים בתהליך הייצור כדאי למפעל לגוון את כוח העבודה המיומן שלו. עוד עולה מהמחקר כי הדרך המקובלת לאמידת התוצר ברמת המפעל – בשיטת הריבועים הפחותים (OLS), או בשיטת ההשפעות הקבועות (Fixed-Effects) – מביאה לאומדנים מוטים, תוצאת בעיית האנדוגניות בין הפריון והתשומות.