תקציר

על פי התיאוריה המוניטרית ניתן לשנות את רמת הפעילות במשק להשפיע על קצב האינפלציה ועל שיעור האבטלה על ידי שינוי הצע הכסף. עודף הצע של כסף גורס להעלאת הביקוש המצרפי. ולהיפך בעודף ביקוש. ניסוח נכון של משוואת הביקוש לכסף עשוי לסייע באמידת כמות הכסף המבוקשת ועודפי הביקוש וההצע האפשריים. אומדן כזה, לגבי המשק הישראלי, יכול לתרום להבנת תהליכים כלכליים שאירעו בעבר ולעזור בעיצוב מדיניות כלכלית. במשוואה שנאמרה כאן נקבעת כמות הכסף במשק על פי גידלם של מספר גורמים כלכליים. המאפיין את המשוואה הזאת, ביחס למשוואות דומות, שנאמרו במקומות אחרים, הוא הכללת שלושת הגורמים. הכנסה, ריבית ושיעור האינפלציה. במחקרים אחרים לא נכלל שיעור האינפלציה במשוואות, שכן ער לעת האחרונה לא היה שיעור עליית המחירים בעולם המערבי בעל משמעות ניכרת. מחקר, שנעשה לגבי תקופת ההיפראינפלציה באירופה, כלל את שיעור האינפלציה בלבד כמשתנה מסביר, ביחסו משמעות שולית להכנסה ולריבית.

למאמר המלא כקובץ PDF