אנו אומדים את פרמיית סיכון שער החליפין שקל-דולר לטווח של חודש מתחילת תקופת משטר האלכסון (ינואר 1992) באמצעות ארבע שיטות שונות: (1) רגרסיה לינארית (2) (3) Kalman Filter אמידה תחת ההנחה כי שער החליפין הוא מהלך מקרי (4) שימוש בתחזיות שער החליפין מהסקטור הפרטי. כל השיטות מתבססות על כך שניתן לפרק את פרמיית ה-forward (הפער שבין שער ה- forwardושער ה-spot העתידי) לפרמיית סיכון ולשגיאת תחזית. אנו מניחים ציפיות רציונאליות ולכן על שגיאת התחזית להתנהג כרעש לבן. אנו משתמשים, בין היתר, בדרישה זו על מנת לבחון את סבירות אומדני פרמיית הסיכון. מבחינת התנהגות האומדנים סביב אירועים כלכליים בולטים ניכר שאומדני הרגרסיה הלינארית שונים מאומדני שלוש השיטות האחרות. עם זאת, ממבחנים שערכנו לסדרות השונות על כל תקופת המדגם קשה לקבוע כי שיטה אחת עדיפה משמעותית על פני האחרות. בתקופת המדגם, (1992 עד 2003) החופפת ברובה את תקופת הדיסאינפלציה, פרמיית הסיכון נעה בתחום רחב ובממוצע עומדת על 1.7 אחוזים במונחים שנתיים.
* ברצוננו להודות לפרופ' ניסן לויתן על הערותיו המועילות ולאוהד רייך על העזרה בהכנת בסיס הנתונים.
למחקר המלא בנושא: פרמיית סיכון שער החליפין שקל-דולר לטווח הקצר תחת ציפיות רציונליות כקובץ PDF