תקציר:
עבודה זו בוחנת אירועים של פיחותים חדים בשער החליפין הריאלי שהתרחשו בעולם במהלך השנים 1980 עד 2009, בדגש על פיחותים מתמשכים שלא נשחקו במהרה. מחקרים קודמים התמקדו באירועים של פיחותים נומינאליים חדים (לדוגמה: (1988)Kaminsky et al. , Frankel & Rose (1996), Eichengreen et al. (2002), Bussiere (2013)) ומצאו מספר רב של משתנים העשויים לאותת על אירוע כזה. פיחות ריאלי חד ומתמשך הוא תופעה נדירה יותר המשקפת ירידה חדה ומתמידה במחיר היחסי של המוצרים מייצור מקומי ביחס למוצרים המיוצרים בחו"ל והגורמים לה כמעט שלא נבחנו בספרות האמפירית. בחינה אמפירית של שער החליפין הריאלי (REER, אותו מחשבת קרן המטבע הבין לאומית) מגלה שהמאפיינים הבולטים ביותר שקדמו לפיחות ריאלי חד ומתמשך הם גרעון גדול ומתמשך בחשבון השוטף ומשטר של שער חליפין קבוע. מרבית הפיחותים החדים לא נבעו מבהלה זמנית - הפיחותים החדים התגלו כמתמשכים (ולא זמניים) - ולא נבעו מציפיות אופטימיות מדי טרם הפיחות - קצב הצמיחה שנתיים לפני הפיחות החד היה נמוך ביחס לממוצע ארוך הטווח (למעט בפיחותים החדים שהתרחשו במדינות מזרח אסיה במחצית השנייה של שנות התשעים). אינפלציה גבוהה ויתרות מט"ח נמוכות מגדילות את הסיכוי לפיחות חד וזמני, אך לא נמצאה להן השפעה על הסיכוי לפיחות חד ומתמשך. תופעת הפיחותים החדים קשורה בגמישות הנמוכה של החשבון השוטף (היצוא והיבוא) ביחס לשער החליפין הריאלי: צמצום הגרעון בחשבון השוטף מחייב פיחות ריאלי גדול ומתמשך, ולעיתים אפילו פיחות כזה אינו מספיק לצמצום הגרעון משום שתנאי Marshall Lerner, אינם מתקיימים.