תקציר:

עליית האינפלציה המלווה בעליית הריבית, מגבירה את הסיכון לעלייה במקרי חדלות פירעון של יחידים. שיעור מקרים אלו ביחס לאוכלוסייה הוא משתנה כלכלי חשוב לצורך תמחור הסיכון העומד בפני ספקי האשראי. יתרה מכך, חדלות פירעון של יחידים משפיעה על הפעילות הכלכלית בערוצים רבים, ובפרט על עומקו של מחזור העסקים ועל פריון העבודה. השיקולים המשפיעים על ההחלטה לפתוח בהליך חדלות פירעון אינם נסמכים רק על המצב הכלכלי והפיננסי של החייב, אלא גם – ואף יותר מכך – על המסגרת המשפטית המסדירה את ההליכים, על אופן הפעלתם בבתי המשפט, וכן על משתנים חברתיים ותרבותיים הקשורים לתפיסה של ההליך על ידי החברה והמדינה.

מדד "היד הרכה" אותו אנו מפתחים לראשונה בישראל, מייצג את השיקולים המשפטיים והחברתיים המהווים את סביבת קבלת ההחלטות לפתיחת הליך חדלות הפירעון של יחידים. מדד "היד הרכה" מראה כי חל שינוי מהותי לטובתם של החייבים בעקבות חקיקתו של "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
תשע"ח-2018" (להלן: "הרפורמה"), אשר נכנס לתוקפו בספטמבר 2019. בהתאמה, מצאנו השפעה מובהקת ומרובה של מדד זה על שיעור הבקשות לפתיחת תיקי חדלות פירעון בקרב יחידים בישראל, לצד השפעת המשתנים הפיננסיים והכלכליים, ובפרט משתנה שיעור האשראי הצרכני.

למאמר המלא בנושא: חַדְלוּת פֵּירָעוֹן של יחידים: אשראי צרכני, מחזור העסקים ומדד "היד הרכה" - כקובץ PDF