תקציר:
אופטימיות גדולה מאפיינת באופן כמעט תמידי המלצות אנליסטים, ומתבטאת בכך שכ-80 אחוזים הן לקניה של המניות. גם התחזית שהאנליסטים נותנים לעליה צפויה במחיר המניה המומלצת מלמדת על אופטימיות רבה ולעיתים מוגזמת. תופעה זו יכולה להעלות חשש בקרב המשקיעים לגבי מידת האובייקטיביות של האנליסטים. למרות זאת, בניתוח המבוסס על 1,000 המלצות שניתנו על-ידי אנליסטים על מניות הנסחרות בבורסת תל-אביב, בין השנים 1999 ועד 2001, נמצא כי המלצות אלו משפיעות על תשואת אותן מניות (מעבר לתשואת השוק באותה עת). כך, המלצה לקנות מניה מסוימת מלווה בעליה מובהקת בתשואתה - אשר נמשכת מיום ההמלצה ובתקופה של מספר חודשים לאחריה, והמלצה למכור או להחזיק את המניה - בירידת תשואת המניה, בדומה לממצאים שהתקבלו בעולם. השפעה זו גדולה במיוחד עבור חברות קטנות יחסית. הממצאים הללו תומכים בכך שהציבור מעריך כי לאנליסטים יש תפקיד חשוב באספקת מידע וניתוחים לשוק, וכי השקעה על-פי המלצתם הנה בממוצע כדאית. על רקע ממצאים אלה אנו מתמקדים במחקר בבחינת תגובת השוק להמלצות של מתווכים פיננסיים-אנליסטים אשר הנם בעלי פוטנציאל ישיר לניגודי עניינים, המתבטא בכך שהם ממליצים על חברות הקשורות בקשרי בעלות אליהם (להלן אנליסטים בעלי אחזקות). לצורך כך אנו מסתמכים על מתודולוגיה זהה לזו שיושמה אצל Michaely and Womack, 1999. אנו מוצאים כי אנליסטים בעלי אחזקה ממליצים בעיתוי בו הדבר דרוש ביותר - כאשר ביצועי מנייתם יורדים, בשונה מאנליסטים עצמאיים. השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים ומתייחס באופן דומה להמלצות של אנליסטים בעלי אחזקה ושל עצמאיים בשבוע סביב ההמלצה (אין עדויות ל- discount). בחינת התשואה במשך חצי השנה לאחר ההמלצות מעלה כי פרטים או מנהלי תיקי השקעות אשר קנו מניות בעקבות המלצות אנליסטים בעלי אחזקה השיגו בדיעבד תשואה נמוכה מזו שיכלו להשיג אילו היו פועלים על-פי המלצות של אנליסטים עצמאיים. הסבר אפשרי לתוצאות המחקר הוא כי מתווכים פיננסיים-אנליסטים הממליצים על חברות אשר את מניותיהן הם מחזיקים הנם בעלי הטיה "טבעית" המקשה עליהם להיות אובייקטיביים ולתת המלצות בעיתוי הנכון למשקיעים, בדומה למצבים בהם הורה ממליץ על ילדו.