תקציר
 

אמידת עקום התשואות של איגרות חוב ממשלתיות וגזירת ריביות הפורוורד ממנו יש בה כדי לספק, הן למשקיעים והן לקובעי המדיניות, מידע חשוב על משתני מקרו מרכזיים, וביניהם נקודת האיזון של האינפלציה (Break-Even Inflation). על כן עקום התשואות הנגזר ממודל האומד את התשואות הריאליות והנומינליות במשק משמש כלי מרכזי לניתוחים כלכליים. בעבודה זו אנו מציעים מודל האומד את עקום התשואות בשיטה הא-פרמטרית, ובזאת משפר את המודל שהציעו Wiener & Pompushko (2006), המשמש את המדיניות המוניטרית בבנק ישראל. במאמר זה מוצעים חמישה שיפורים, הבאים לפתור חמש בעיות פוטנציאליות הקיימות במודל של Wiener & Pompushko:
  1. רשת משתנה של ריביות פורוורד, המקטינה את התנודתיות של התוצאות המתקבלות.  
  

2.  אופטימיזציה המתמקדת בתשואות של איגרות החוב ולא במחירים. 

  

3.  שימוש בפולינום מסדר גבוה יותר לתיאור המקטעים בעקום, במקום בפונקציה ליניארית.  

  

4.  קנס משתנה על חוסר החלקה בטווחים השונים של העקום, כך שחלקו הקצר יהיה גמיש יותר וחלקו הארוך יהיה נוקשה יותר, בהתאם למאפייני העקום. 

  
5.  שיטה חדשה לניפוי תצפיות חריגות.  
 
מבדיקות אמפיריות נראה שהמודל המשופר מביא לקבלת עקום חלק ועם סטיות נמוכות של מחירי האיגרות המחושבים במודל ביחס למחירי האיגרות הנדגמים בשוק. בדיקה בהשוואה למודל המשמש כיום את בנק ישראל מלמדת שהתשואות המחושבות בשני המודלים דומות מאוד.

 

המאמר בשלמותו כקובץ PDF