אתגר השקל הדיגיטלי
אתגר השקל הדיגיטלי הגיע לקו הסיום
ב-31 באוקטובר התקיים כנס הסיכום של אתגר השקל הדיגיטלי. בנק ישראל מוקיר את הגופים שהתמודדו באתגר, פיתחו והציגו תרחישי שימוש חדשניים ומקוריים בתחום התשלומים.
בכנס הוצגו 14 רעיונות יצירתיים ופורצי דרך לשימוש בשקל הדיגיטלי - לצפייה במצגות שהוצגו בכנס הקליקו על שם הצוות
-
שבא: המרה בין מזומן לשקל דיגיטלי בעזרת מכשירי ATM
-
QEDIT: Trust for Digital Transactions using Advanced Cryptography
-
Energy: Transparent, Scalable Contract Automation for Construction and Every Industry
-
Siara: פלטפורמה להחזרת בעלי חוב למסלול צמיחה כלכלית בעזרת השקל הדיגיטלי
-
Kima: מסחר בניירות ערך באמצעות שקל דיגיטלי
-
Credics Technologies: Family Allowance Management Using Digital Shekel Wallets
-
PayPal: אוטומציה לתשלומי שכר חכמים באמצעות השקל הדיגיטלי
-
Brinks, Committed: המרת מזומן לשקל דיגיטלי באלפי בתי עסק
-
Bits of Gold: Secure Crypto-to-Cash Exchange with Digital Shekel
-
0xPay: Managing IoT/non-human Device with Digital Shekel Wallets
-
COTI: שוק מבוזר לכרטיסים לאירועים
-
Fireblocks: AI-Powered Digital Shekel Travel Payments
-
אופן פייננס: ביטוח נסיעות לחו"ל בעזרת שקל דיגיטלי
- IDEMIA: Offline payments solution
על פי הדירוג שניתן על ידי ועדת השיפוט והקהל בכנס נקבעו הזוכים באתגר:
- במקום הראשון זכה צוות Siara
- במקום השני זכה צוות PAYPAL
- במקום השלישי זכה צוות IDEMIA
- צוות QEDIT זכה בתואר חביב הקהל
סרטוני הכנס
מהו אתגר השקל הדיגיטלי?
בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם, בוחן בשנים האחרונות את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) – או כפי שיקרא בישראל "שקל דיגיטלי". בדומה למזומן הפיזי המונפק על ידי בנק ישראל, גם השקל הדיגיטלי, אם יונפק, יהיה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי מי שמחזיק אותו. בשונה מהמזומן, ניתן יהיה לבצע באמצעותו עסקאות באופן דיגיטלי.
כחלק מתהליך הבחינה והערכת הפונקציונאליות הנדרשת מ"שקל דיגיטלי", הוחלט בבנק ישראל לצאת ב"אתגר השקל הדיגיטלי" - ניסוי בהשראת "פרוייקט רוזלינד", שבוצע על ידי מרכז החדשנות של ה- BIS Innovation Hub (London Centre) - אחד הגורמים המובילים בחקר מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.
ההזמנה להגיש בקשה להתמודד באתגר פתוחה לכל מי שמעוניין לחקור או להתנסות בשימוש בשקל דיגיטלי. יודגש, שההתמודדות באתגר כוללת פיתוח טכנולוגי, ונדרשות יכולות מתאימות, כמפורט במסמך המלווה לקול הקורא. צוותי המתמודדים יכולים להימנות על הבנקים המסחריים, נותני שירותים פיננסיים, נותני שירותי תשלום, חברות פינטק, מעבדות חדשנות באקדמיה, מגזר ציבורי ושלישי, או כל תחום אחר. ההרשמה פתוחה לגופים מישראל ומהעולם. תינתן עדיפות לשימושים רלוונטיים למערך התשלומים ולאקוסיסטם הישראלי.
-
מטרות האתגר
מטרות האתגר הן לערב את אקוסיסטם התשלומים בישראל ובעולם בתהליך החשיבה אודות המאפיינים הנדרשים למערכת השקל הדיגיטלי כדי שזו תוכל לתמוך בתרחישי שימוש חדשניים ומגוונים בעולמות התשלומים, לנתח ולהדגים את הפוטנציאל של השקל הדיגיטלי להציע תרחישי שימוש כאלו במשק הישראלי, ולאפשר לוועדת ההיגוי של בנק ישראל הבוחנת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי לקבל משוב אודות מרכיבים מסוימים של העיצוב המתגבש של השקל הדיגיטלי.
האתגר מתבסס על המודל הדו נדבכי (two tier) להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, שבמרכזו קיימת שכבת API המספקת סט של יכולות פונקציונליות שיאפשרו לספקי שירותי תשלום ולספקי שירותים נוספים להתחבר למערכת השקל הדיגיטלי, ולהציע למשתמשי הקצה מקרב הציבור מגוון שירותים רחב וחדשני, תוך שמירה על פרטיותם של משתמשי הקצה ועל בטיחות ואמינות מערכת התשלום.
-
מה נדרש לעשות באתגר?
המתמודדים באתגר יתבקשו לפתח מבחינה טכנולוגית תרחישי שימוש שונים לשקל הדיגיטלי, תוך שימוש בשכבת ה-API. תינתן עדיפות לשימושים בעלי מאפיינים חדשניים בשוק התשלומים, בין אם הם מהווים שיפורים ליישומים קיימים ובין אם הם יישומים חדשים לחלוטין. השימושים יכולים להציע פתרון לבעיות קיימות או עתידיות בשוק, להיות מותאמים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה מסוימת, או לתת מענה לתחומים ויכולות צרכניות פוטנציאליות, שיכולות להתאפשר באמצעות השקל הדיגיטלי וטכנולוגיה מתפתחת או עתידית שתוכל לסייע בתחום. בעוד שחלק מתרחישי השימוש יכולים להיות אוניברסליים באופיים, חשוב שהם יאופיינו ויוצגו בהקשר של שימושים רלוונטיים למשק הישראלי.
-
דוגמאות לתרחישי שימוש
המערכת יכולה לתמוך בתשלומים בין מגוון סוגים של משתמשי קצה (יחידים, עסקים, ממשלה ומגזר ציבורי, מגזר שלישי, וכיו"ב) במגוון טכנולוגיות גישה (סמארטפון, אפליקציה באינטרנט, פיצ'רפון, כרטיס קירבה (NFC) , POS, כרטיס חכם, קוד QR וכד') במגוון תרחישי תשלום הקיימים כבר היום: סכומים גדולים וסכומים קטנים, קבלת שכר, תשלום שכר דירה, קניות בחנות או באינטרנט, תשלום חשבונות, קבלת קצבאות, נסיעה בתחבורה ציבורית, העברה בין אנשים, תרומות, ועוד. ה-APIs תומכים גם בפעולות RequestToPay וביישומים הנגזרים מיכולת זו. בנוסף, ה-APIs יכולים לאפשר תרחישי שימוש מתקדמים וחדשניים כגון: תשלום מפוצל, תשלומים בסכומים מזעריים, תשלומים מותנים, ניהול ארנקי משנה שירותים מתקדמים מבוססי מידע וכד'.
-
מי יכול להשתתף?
ההזמנה להגיש בקשה להתמודד באתגר פתוחה לכל מי שמעוניין לחקור או להתנסות בשימוש בשקל דיגיטלי. יודגש, שההתמודדות באתגר כוללת פיתוח טכנולוגי, ונדרשות יכולות מתאימות, כמפורט במסמך המלווה לקול הקורא. צוותי המתמודדים יכולים להימנות על הבנקים המסחריים, נותני שירותים פיננסיים, נותני שירותי תשלום, חברות פינטק, מעבדות חדשנות באקדמיה, מגזר ציבורי ושלישי, או כל תחום אחר. ההרשמה פתוחה לגופים מישראל ומהעולם. תינתן עדיפות לשימושים רלוונטיים למערך התשלומים ולאקוסיסטם הישראלי.
-
תהליך ההצטרפות לאתגר
שלב ראשון: בשלב הראשון, גופים המעוניינים להתמודד באתגר יפנו בבקשה להשתתפות באתגר באמצעות טופס ההרשמה, בו יציגו באופן תמציתי את הרעיון אותו הם מבקשים ליישם באתגר. לצורך כך, מומלץ להיעזר במסמך המלווה, הכולל תיאור של ארכיטקטורת העל של מערכת השקל הדיגיטלי הניסיונית שתיושם באתגר ותיאור פונקציונלי של ה-APIs.
בנק ישראל יבחר מספר מצומצם של פונים שיוזמנו להתמודד בשלב השני, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי, בין היתר, בהתבסס על מספר קריטריונים:
- החדשנות שבתרחיש השימוש המוצע;
- ההתאמה של התרחיש השימוש המוצע לצרכי המשק הישראלי;
- היכולת של תרחיש השימוש המוצע לתמוך במוטיבציות שהציג בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (תחרות, חדשנות, יתירות ועמידות של מערך התשלומים, תשלומים חוצי גבולות, פרטיות, צמצום השימוש במזומן על ידי הנגשת השקל הדיגיטלי לאוכלוסיות המרבות להשתמש במזומן)
- אופן השימוש בפונקציונליות של ה-APIs ליישום הפתרון;
- תינתן עדיפות לכך שהמשתתפים בפרויקט יהיו ממגוון רחב של גופים (בנקים, נותני שירותי תשלום, חברות פינטק וביג-טק, אקדמיה, ממשלה, חברה אזרחית).
שלב שני : המתמודדים שיבחרו מבין כלל הפונים יקבלו את הפרטים הטכנולוגים הנדרשים וגישה לשכבת ה-API שתשמש את הניסוי לצורך בחינת ישימות הרעיון שהציעו. הפיתוח עצמו יעשה בסביבה הטכנולוגית העצמאית של כל מתמודד, והמתמודד יצטרך להציג יישום מלא של השימוש המוצע, כולל הצגת ממשק front end המשמש את "משתמשי הקצה", ותוך הפעלת ליבת מערכת השקל הדיגיטלי באמצעות שכבת ה-APIs.
* תנאי הכרחי להיבחר לשלב השני הנו הסכמה לתנאי ההשתתפות באתגר ועמידה בכל הדרישות, לרבות הגשת טופס ההרשמה לאתגר ואישור תנאי השתתפות, ככל שיידרש, כפי שיקבע בנק ישראל מעת לעת, בהתאם לשקול דעתו הבלעדי ולשביעות רצונו המלאה של בנק ישראל.
** יובהר כי בנק ישראל רשאי להגביל את מספר המשתתפים בשלב השני או להפסיק השתתפות של משתתף בשלב השני, או להחליט שלא לקיים את השלב השני או לשנותו, בכל עת, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.
צוות השיפוט
באירוע שייערך בתום האתגר ועדת המומחים תשפוט ותדרג את הפרויקטים המצטיינים, בהתאם לקריטריונים הבאים:
- מידת המקוריות של הפתרון המוצע, בכלל וביחס לפתרונות תשלום קיימים בישראל ובעולם;
- מידת החדשנות שבפתרון המוצע;
- אופן השימוש בפונקציונליות של ה-APIs ליישום הפתרון;
- האופן בו הפתרון תומך באחת או יותר מהמוטיבציות שפרסם בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי;
- איכות ההצגה וההדגמה של הפתרון.
אופן הגשת בקשה להשתתפות באתגר
צוותים המעוניינים להשתתף באתגר מתבקשים למלא את טופס ההרשמה, הכולל בין השאר הצגה של חברי הצוות,
תיאור תמציתי של הרעיון למימוש באתגר, ועוד. את טופס ההרשמה יש לשלוח עד לתאריך 11/07/24 לכתובת המייל הבאה: digitalshekelchallenge@boi.org.il
בנק ישראל רשאי לדרוש מידע נוסף לצורך בחינת הבקשה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.
