המחקר בשלמותו, כקובץ PDF

 

במאמר זה מוצעת שיטה לאמידת החלק, בתוספת השכר, שנובע מזחילת שכר. השיטה מיושמת לשנת 2000, שבה עלה השכר השנתי הממוצע בשירות הציבורי בשיעור נומינלי של 5.1%, בלא שניתנה תוספת שכר כלשהי במסגרת הסכם שכר קיבוצי ובלא ששולמה תוספת יוקר. עבודה זו מראה, כי זחילת השכר, הנמדדת על פי ההתקדמות בדרגות, תרמה לעליית השכר תרומה זעירה בלבד – פחות ממחצית נקודת אחוז. לעומת זאת נמצא כי הסכמי השכר ה"מקומיים" – ההסכמים הנחתמים לאורך כל השנה בין משרד האוצר לקבוצות עובדים במשרד או באגף של משרד – מילאו תפקיד מרכזי בעליית השכר של עובדי המדינה. בשנת 2000 תרמו הסכמים אלה לעליית השכר בשירות המדינה כ-3 נקודות אחוז. עליית הוותק המקצועי, התרחבות היקף העבודה הנוספת, ובעיקר התרחבות מעגל המקבלים תשלומי רכב תרמו יחד לעליית השכר 1.5 נקודות אחוז.