אפריל 2009

נעם זוסמן ועמית פרידמן
איכות כוח העבודה בישראל

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים
המחקר מציג לראשונה אומדנים שנתיים לשינויים באיכות כוח העבודה בישראל, ומנתח את הגורמים להם; זאת לתקופה 2005-1987. שיעור גידולה של תשומת העבודה המתוקנת בגין שינויי איכות עלה ב-0.36 אחוז לשנה על זה של תשומת העבודה הנמדדת בשעות, עם שונות בין-תקופתית ניכרת ובניגוד למחזור העסקים. שיפור איכותו של כוח העבודה במגזר העסקי מסביר כשליש מגידול הפריון הכולל במגזר העסקי.
התמורות בהרכב תשומת העבודה שהשפיעו במידה רבה על איכותה הן בראש וראשונה עליית חלקם של העובדים המשכילים, אשר שיפרה את האיכות, בעוד שגידול חלקן של הנשים בתשומת העבודה, גרע במידת מה מהאיכות - שני ממצאים מקובלים בספרות המחקרית מהעולם; שני גורמים ייחודיים לישראל - גל העלייה לארץ בראשית שנות התשעים וגידול חלקם של העובדים הלא-ישראלים בתשומת העבודה - הורידו את איכות כוח העבודה.
העליות בתשואה להשכלה ובשכר היחסי של הנשים והעולים החדשים תרמו תרומה חיובית לשיפור איכותו של כוח העבודה במרוצת השנים הנחקרות.
העולים החדשים, רובם מבריה"מ-לשעבר, הפחיתו את איכות כוח העבודה - למרות היותם משכילים - משום שההון האנושי המיובא שלהם לא התאים בדרך כלל במלואו לצורכי שוק העבודה הישראלי, ותהליך ההשתלבות בשוק היה מלווה לפחות בתחילתו בעבודה שלא במשלח ידם המקורי. תרומתם הכוללת של העולים לאיכות כוח העבודה הייתה שלילית ובעוצמה חזקה בשנות התשעים; היא הפכה לחיובית בשנות האלפיים, משום שקצב העלייה הואט, ועולי שנות התשעים רכשו מיומנויות מתאימות - התפתחות שהתבטאה כאמור בעליית שכרם היחסי. שכרם של העולים עדיין נמוך מזה של ישראלים ותיקים דומים להם.
הירידה באיכות כוח העבודה בראשית שנות התשעים, כתוצאה מקליטתם של העולים בשוק העבודה, מסבירה במידה רבה את הקיפאון בפריון הכולל באותה התקופה, ואת הממצא שלפיו השיפור באיכות כוח העבודה בישראל בתקופה הנחקרת, וכן גידול הפריון הכולל, היו נמוכים מאשר במדינות המפותחות.


סיגל ריבון
השפעת המדיניות המוניטרית על ענפי התעשייה - ניתוח באמצעות VAR

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים
העבודה בוחנת, באמצעות נתוני חתך לשנים 2006-1997, את השפעתה של המדיניות המוניטרית על ענפי התעשייה השונים. השפעתם של זעזוע בריבית וזעזוע בשער החליפין על הכמות המיוצרת והמחיר (ליצרן) - בכל אחד מ-16 ענפי התעשייה נבדקת באמצעות מערכת משוואות VAR, הכוללת חמישה משתנים אנדוגניים - ריבית בנק ישראל, שער החליפין של השקל מול הדולר, עלות העבודה לשעת עבודה, המחיר והכמות המיוצרת. נמצא כי עליית הריבית מתבטאת בדרך כלל בצמצום הכמות המיוצרת, תוך ירידה של המחיר, המבטאת השפעה על הביקושים. זעזוע בשער החליפין מתבטא בעליית מחיר כמעט בכל הענפים, בדרך כלל תוך ירידה מצטברת של הכמות המיוצרת מהם. בפרק השני של העבודה נבחן הקשר בין תכונות המאפיינות את הענפים השונים לתגובתם על זעזועים בריבית. נמצא כי ההשפעה על הביקושים בענפים המייצרים מוצרים בני-קיימא גדולה יותר מאשר באחרים. עליית המחיר בתגובה על העלאת הריבית מצומצמת יותר בענפי הטכנולוגיה העילית ובענפים ריכוזיים בייצור. בענפים הריכוזיים עלייה זמנית של שער החליפין מתבטאת במידה רבה יותר בהעלאת מחיר.


תומר קריאף
חוק לימוד חובה-חינם בישראל ומגבלות נזילות

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים
במהלך שנות השבעים שונה חוק לימוד חובה כמה פעמים - שינויים שהתבטאו בגידול מספרן של שנות לימוד החובה ושנות לימוד החינם. מהלך זה הוביל לירידה משמעותית של שיעור הנושרים מבתי הספר בכיתות ט' עד י"ב, בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח והאוכלוסייה הלא-יהודית. העובדה שבשנים אלו הוחלו בנפרד לימודי חובה ולימודי חינם מאפשרת לבדוק מהי המגבלה האפקטיבית המונעת מחלק מהפרטים להמשיך בלימודיהם. כדי לבחון סוגיה זו, ערכתי השוואה בין "השפעת החובה" ל"השפעת החינם" על היקף הלימודים ועל התשואה להשכלה הנגזרת מכל אחת מהחקיקות האלה. נמצא כי תוספת שנות לימוד החובה הביאה לירידה חדה של שיעורי הנשירה משלבי הלימוד שהוספו (ט'-י') ולירידה מתונה של שיעורי הנשירה משלבי הלימוד הבאים (י"א-י"ב), שלא היו חובה וחינם באותה תקופה. החלת לימוד חינם בכיתות י"א-י"ב תרמה גם היא להקטנת שיעורי הנשירה, בעיקר בקרב הנשים. כמו כן נמצא כי התשואה במונחי שכר הנגזרת מתוספת שנות לימוד חובה אינה שונה מהתשואה הנגזרת מתוספת שנות לימוד חינם, וכי שתיהן דומות לתשואה עבור שנות לימודים תיכוניים הנאמדת בשיטת OLS. ממצאים אלו מעידים על מגבלה המונעת מחלק מהפרטים השקעה אופטימלית בהונם האנושי. מגבלה זו, על פי הממצאים, איננה נובעת רק מהצורך לשלם שכר הלימוד, אלא - ככל הנראה - גם ממסגרת קבלת ההחלטות המשפחתית, שאינה מתחשבת בהכרח בתועלת שהפרט יפיק מרכישת השכלה נוספת.


נטליה פרסמן וודים קלפפיש
התכנסות שיעורי האבטלה האזוריים בישראל

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים
שאלת קיומם והתמדתם של פערים בין שיעורי אבטלה אזוריים במשקים העסיקה כלכלנים רבים מאז שנות התשעים של המאה הקודמת. בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, תועדו הבדלים משמעותיים בין שיעורי האבטלה האזוריים, שהתמידו ואף הלכו והתרחבו. בעבודה זו אנו מיישמים את שיטות הניתוח של סדרות עתיות על הנתונים הרבעוניים של שיעורי האבטלה המחוזיים, במטרה לקבוע אם מערכת שיעורי האבטלה האזוריים בישראל מתכנסת או מתבדרת. אף שהפערים בין שיעורי האבטלה האזוריים הלכו וגדלו בתקופה הנדונה, המבחנים האמפיריים מלמדים על התכנסות של שיעורי האבטלה בטווח הארוך בכל האזורים. בבדיקת ההתכנסות של שיעורי האבטלה בזוגות של אזורים נמצאה התכנסות ברובם, וכן נמצא שתהליך ההתכנסות ניכר ומהיר יותר בין אזורים הקרובים זה לזה גיאוגרפית.


דוד אלקיים ואיל ארגוב
ניסוח ואמידה של מודל ניאו-קיינסיאני קטן למשק הישראלי

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים
בעבודה זו אנו מנסחים ואומדים מודל מקרו-כלכלי קטן, המיועד לסייע לבנק המרכזי בחיזוי, באומדן סיכונים ובקביעת שיעור הריבית הדרוש להשגת יעד האינפלציה. המודל מתאר את הקשרים בין המשתנים העיקריים החיוניים לתיאור מנגנון התמסורת של המדיניות המוניטרית במשק קטן ופתוח. המודל מכיל שלוש משוואות מבנה: עקומת פיליפס לתיאור האינפלציה (למעט סעיף הדיור), כפונקציה של פער התוצר ושל קצב הפיחות בשער החליפין; משוואת ביקוש מצרפי לתיאור התפתחות פער התוצר במגזר העסקי, כפונקציה של הריבית ושער החליפין הריאלי; ומשוואת UIP לתיאור היקבעות שער החליפין של השקל ביחס לדולר, כפונקציה של הפער בין הריבית המקומית לעולמית. המודל נסגר באמצעות כלל ריבית(Taylor type rule) , המתאר את קביעת ריבית הבנק המרכזי כפונקציה של הפער שבין האינפלציה ליעדה ושל פער התוצר. בניסוח המודל הושם דגש מיוחד בתפקיד המרכזי של שער החליפין, המשפיע ישירות על יותר מ-60 אחוזים של מדד המחירים לצרכן. המודל המנוסח בעבודה זו הוא מסוג המודלים שבהם מודגשים הפרמטרים ה"עמוקים" של הכלכלה. במילים אחרות: נקודת המוצא למשוואות המודל היא אופטימיזציה מצד היחידות הכלכליות, בהינתן פונקציות תועלת וייצור. עם זאת, כדי לחזק את הצד האמפירי (והאופרטיבי) של המודל, סטינו לעיתים, בניסוח משוואות המודל, מהמבנה התיאורטי הצרוף. (למשל - הוספנו משוואה אד-הוק למחירי הדיור, ולעיתים הוספנו פיגור אחד בחלק מהמשתנים.) המודל נאמד בנתונים רבעוניים לתקופה 1992:I עד2005:IV , בשיטת GMM. באמצעות המודל הנאמד ניסינו לאפיין את המשתנים שראוי לכלול בכלל התגובה של הריבית. נמצא כי יש מקום להגיב הן על האינפלציה הצפויה והן על האינפלציה בדיעבד, ובאופן אגרסיבי יחסית. כנגד זאת נמצא שהתרומה של תגובה ישירה על שינויים בשער החליפין (מעבר לתגובה על האינפלציה) היא מועטה.