פיקוח על מערכות תשלומים
הפיקוח על מערכות תשלומים וסליקה הינה פונקציה של הבנק המרכזי, שתפקידה להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק במטרה להבטיח את יציבותן, יעילותן, ותפקודן התקין – והכול באמצעות אסדרה, הערכה וביקורת.
בהתאם לסעיף 2 בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008, קיימים שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימותם רשאי הנגיד להכריז על מערכת תשלומים כמערכת "מבוקרת":
- פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;
- קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק.
בהתאם לסעיף 3 בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008, קיימים שלושה תנאים מצטברים, אשר בהתקיימותם רשאי הנגיד להכריז על מערכת כמערכת "מבוקרת מיועדת":
- פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטארית והפיננסית בישראל;
- קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע ביציבות המוניטארית והפיננסית בישראל;
- קיימת חשיבות להחלת הוראות חוק מערכות תשלומים הנוגעות לסופיות התשלומים במערכת ולהגנה על התשלומים מפני מצב של פירוק של אחד ממשתתפי המערכת, וזאת לצורך שמירה על היציבות המוניטארית והפיננסית בישראל.
העקרונות לתשתיות שוק פיננסי הם הסטנדרטים הבינלאומיים לפיקוח על תשתיות שוק פיננסי, קרי מערכות תשלומים, מרכזי ניירות ערך מרכזיים, מערכות הסדר ניירות ערך, צדדים מרכזיים ומאגרי מסחר. העקרונות פורסמו באפריל 2012 על ידי ה-CPSS והוועדה למערכות תשלומים וסליקה של (CPSS-IOSCO). במטרה להבטיח את היעילות והיציבות של מערכות התשלומים בישראל, ב-20 בנובמבר 2014 הכריז בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, על אימוץ העקרונות שפורסמו על ידי CPSS-IOSCO והחלתם על מערכות התשלומים אשר הוכרזו כמערכות מבוקרות. מהלך זה בוצע בתיאום עם הרגולטורים השונים.
הוראות הפיקוח הן כלי של הפיקוח על מערכות התשלומים לצורך אסדרה והחלת כללים וסטנדרטים על מערכות התשלומים המבוקרות
בהתאם לחוק מערכות תשלומים, מפעיל מערכת תשלומים הוא הגוף האחראי לתפעול של מערכת התשלומים.
בהתאם לחוק מערכות תשלומים, משתתף במערכת תשלומים הוא גוף שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת.