הדין וחשבון על השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2018 פורסם היום, להלן עיקרי הדברים:


1.   
יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף 2018 ב-115.3 מיליארדי דולרים - גידול של 2.3 מיליארדי דולרים במהלך השנה.

2.  רמת היתרות בסוף השנה גדלה במקצת מהקצה העליון של טווח רמת היתרות הנאותה שנקבעה: 70 עד 110 מיליארדי דולרים – ונותרה ברמה יציבה של 31% ביחס לתוצר.


3.  בשנת 2018, בממוצע, 63.4% מהיתרות הושקעו בנכסים ממשלתיים, 12.8% במניות, 5.9% באג"ח קונצרני, 11.8% באג"ח ארוכים של גופים ציבוריים אחרים והיתרה בנכסים קצרים.


4.  תשואת ההחזקה של תיק היתרות בשנת 2018 הסתכמה ב-0.18% במונחי הנומרר, שהוא סל מטבעות המורכב בעיקר מהדולר ומהאירו. תשואת התיק היתה נמוכה מבשנים האחרונות, בעיקר בשל הירידות בשוקי המניות בחודשים האחרונים של שנת 2018.


תשואות ההחזקה של תיק היתרות במבטים שנתי ורב-שנתי, 2014 עד 2018

25319.png

 

 

5.  התשואה העודפת למול הסמן הבסיסי השנה הייתה 0.87%-. ההשקעה במניות גרעה 1.10% ומנגד, אריכות גבוהה מהסמן הבסיסי וירידת התשואה לפדיון של תיק האירו, יחד עם השקעות קצרות טווח בתיק הדולרי תרמו תרומה חיובית של 0.27%.


6.  ההפסד שנרשם השנה בשל השקעה במניות, הוא ביטוי לסיכון הכרוך בהשקעה בנכסים מסוכנים יחסית לאג"ח ממשלתיות, אך בעלי תוחלת תשואה גבוהה בטווח הבינוני והארוך. זאת במסגרת רמת הסיכון שאישרה הוועדה המוניטרית. במבט רב-שנתי, בחמש שנים האחרונות, התיק בפועל ביצע טוב יותר מהסמן הבסיסי בכמעט אחוז שלם במונחים שנתיים.


7.  ההחלטה של בנק ישראל להשקיע חלק מיתרות המט"ח במניות, התקבלה בשנת 2012 מתוך ראייה ארוכת טווח, על רקע העלייה ברמת היתרות וסביבת הריביות הנמוכה. שיעור ההשקעה במניות עלה בהדרגתיות עד לרמה של כ-12.5%. ואכן, מאז, ההשקעה במניות תרמה כ-66% מסך התשואה העודפת הכוללת.


8.  בתחילת 2019 אישרה הוועדה המוניטרית נוסח חדש לקווים המנחים: רמת הסיכון המרבית CVaR (5%) לאופק של שנה, הועלתה מ-400 נ"ב ל-475 נ"ב; הודגשה החשיבות של השגת יעד שימור כוח הקנייה גם בטווח הבינוני, ושיעור ההשקעה המרבי במניות הועלה מ-15% ל-17.5%; ההקצאה הנכסית ל-2019 נקבעה במסגרת הנוסח החדש של הקווים המנחים.

​​