• יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף 2017 ב-113 מיליארדי דולרים[1], המבטאות עלייה של 14.6 מיליארדי דולרים במהלך השנה. עיקר השינוי נבע, מרווחים, מהכנסות ומהפרשי שערים (שיערוך) בהיקף כולל של 7.5 מיליארדי דולרים ומרכישות בנק ישראל, בהיקף של 6.6 מיליארדי דולרים במסגרת המדיניות המוניטרית.
  • רמת היתרות בסוף השנה גבוהה במקצת מהקצה העליון של טווח רמת היתרות הנאותה שנקבעה - 70 עד 110 מיליארדי דולרים - ושווה ל-33 אחוזי תוצר.
  • תשואת ההחזקה של תיק היתרות בשנת 2017 הסתכמה ב-3 אחוזים במונחי הנומרר, שהוא סל מטבעות המורכב בעיקר מדולר ואירו. תשואה זאת היא הגבוהה מאז 2009 ומעל לתשואה הממוצעת בשלוש השנים האחרונות, שעמדה על 1.7 אחוז.
  • התשואה הושגה בסביבה פיננסית של תשואות נמוכות לפדיון ואף תשואה שלילית על חלק נכבד מהאג"ח של מדינות אירופיות מרכזיות, שבהן מושקע כשליש מהיתרות.
  • התשואה הושגה בעיקר כתוצאה מתהליך ארוך טווח, אשר במסגרתו הוגדל בהדרגה משקלן של היתרות המושקעות בנכסי סיכון – מניות ואג"ח חברות (קונצרניות). זאת במסגרת רמת הסיכון שאישרה הוועדה המוניטרית.
  • תרומת הניהול הפעיל - תשואת סטיית ההשקעה בפועל מהסמן הבסיסי - הסתכמה השנה ל-273 נקודות בסיס. מרבית התרומה, 219 נקודות בסיס, מקורה מהשקעת המניות שנהנתה מהגאות הנמשכת בשוקי המניות במדינות ההשקעה. יתרת התרומה, 54 נ"ב, נבעה בעיקר מבחירה פרטנית של עמדות אריכות ונכסי מרווח, בייחוד בנכסים קצרים.
  • הוועדה המוניטרית בחרה להגדיל מעט את רמת סיכון של התיק ומשקלם של נכסי הסיכון בתיק היתרות המשיך ועלה: שיעור ההשקעה במניות גדל מ-10.0% ל-13.3% בסוף השנה, ושיעור ההשקעה באג"ח חברות – מ-4.8% ל-6.0%. במרבית השנה שיעור ההשקעה באג"ח חברות עמד על 7.5% וצומצם בשלהי השנה.
  • התנודתיות בשווקים הייתה נמוכה באופן חריג השנה. זאת על רקע עודפי הנזילות בהם כתוצאה מפעולות הבנקים המרכזיים ועל רקע התגברות הצמיחה העולמית לצד אינפלציה נמוכה. בשל כך התנודתיות של תיק היתרות היתה נמוכה מזו של שנה קודמת, על אף הגדלת שיעורם של נכסי הסיכון, ומשתלמת מבעבר במונחי התשואה המותאמת לסיכון.

ההחלטה של בנק ישראל להשקיע חלק מיתרות המט"ח במניות התקבלה מתוך ראייה ארוכת טווח. ההשקעה במניות הכפילה ויותר את התשואה המצטברת של תיק היתרות ב-6 השנים האחרונות, אך מאחר ששוקי המניות מאופיינים במחזוריות ובתנודתיות, סביר לצפות גם לירידות שערים בעתיד (ראו תיבה על ההשקעה במניות בפרק ד').

 

 

 

 

 

 

 

 

 



[1] רמת היתרות לאורך כל הסקירה כוללת את ההקצאות של זכויות משיכה על ידי קרן המטבע הבין-לאומית למדינות החברות בקרן (SDRs Allocation) ואת היתרה בקרן –Reserve Tranche. רמתן הגיעה בסוף שנת 2017 ל-1.5 מיליארדי דולרים. עוד בעניין זה ראו :"בנק ישראל – דין וחשבון כספי לשנת 2017".

 

​​

​​​​​​