סקירה זו מפרטת את עיקרי ההתפתחויות במערכת הבנקאות בישראל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2024. השפעות המלחמה על המשק התמתנו במהלך המחצית הראשונה של שנת 2024 אולם עדיין קיימת אי-וודאות ביחס להתפתחויות כלכליות, בין היתר נוכח הימשכות הלחימה והתפתחותה לגזרות נוספות והגירעון התקציבי. בתחילת ינואר 2024 הודיעה הועדה המוניטרית על הורדת ריבית בנק ישראל ב-0.25% ומאז זו נותרה ללא שינוי, ברמה של 4.5%. לאחר התאוששות בקצב הצמיחה ברבעון הראשון של השנה חלה האטה משמעותית ברבעון השני. שיעור האינפלציה התייצב במהלך המחצית הראשונה והשקל פוחת במהלכה מול הדולר ואירו.
מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה לשמור על איתנותה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2024. יחסי ההון והנזילות נותרו על רמה גבוהה, זאת בין היתר, לאור הרווחיות הגבוהה של המערכת בהשוואה לשנים האחרונות, בעיקר נוכח הגידול בתיק האשראי, הירידה בהוצאה להפסדי אשראי והעליה בסביבת הריבית. קצב צמיחת תיק האשראי דומה לקצב שנצפה בשנת 2023, שמשקף קצב נמוך יותר בהשוואה לשנים קודמות. איכות תיק האשראי נותרה טובה.
יחס ההון העצמי רובד 1 של מערכת הבנקאות נותר ברמה גבוהה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2024, והוא נאמד בכ-11.5%, דבר המעיד על איתנותה של מערכת הבנקאות לעמוד בזעזועים ועל יכולתה להמשיך ולתמוך במשק גם בתקופות של אי-וודאות מתמשכת. הרווחיות הגבוהה במהלך השנה המשיכה לתרום לחיזוק יחסי ההון. מנגד, חלוקת הרווחים, והמשך הגידול בנכסי הסיכון פעלו לשחיקת יחסי ההון.
האשראי הבנקאי לציבור צמח במחצית הראשונה של שנת 2024 בשיעור של כ-6.1% (במונחים שנתיים), שיעור צמיחה מעט נמוך בהשוואה לשנת 2023, אז עמד שיעור הצמיחה על כ-6.6%. האשראי העסקי והאשראי לדיור הובילו את צמיחת תיק האשראי, כאשר באשראי הקצוב הצרכני למשקי בית חלה יציבות. על אף סביבת הריבית הגבוהה (שמשקפת עלייה בנטל החוב על הלווים) והתנאים המאקרו-כלכליים הקיימים, עד כה מדדי סיכון האשראי נותרו ללא שינוי מהותי. אף על פי כן, הבנקים נערכו מראש והגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי על רקע פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" כבר ברבעון השלישי של 2023, אך מאחר ולא נרשמה הרעה במדדי הסיכון, בקרב חלק מהבנקים נרשמה הכנסה בסעיף ההוצאות להפסדי אשראי ברבעון השני של 2024.
בפיקדונות הציבור חל גידול במחצית הראשונה של שנת 2024 של כ-4.6% (במונחים שנתיים). שיעור הכספים של הציבור המוחזקים בפיקדונות נושאי ריבית, שהחל לעלות במחצית השנייה של שנת 2022 (עת עלתה ריבית בנק ישראל), המשיך לעלות גם במהלך שנת 2024 אך בצורה מתונה יותר, והגיע לשיעור של כ-57%. זאת על רקע רמת הריבית הגבוהה. שיעור התמסורת מריבית בנק ישראל אל ריבית על ההלוואות במגזרי הפעילות השונים מלאה (למעט בהלוואות לדיור, שם התמסורת נמוכה יותר). מנגד, שיעור התמסורת של ריבית בנק ישראל אל ריבית הפיקדונות, נמוך יותר (כ-68%), וישנה שונות בין מגזרי הפעילות כאשר שיעור התמסורת למשקי בית נמוך יותר בהשוואה לתמסורת למגזר העסקי.[1] בהשוואה בינלאומית, התמסורת של ריבית הבנק המרכזי לפיקדונות משקי הבית בישראל, בריבית קבועה, נותרה גבוהה.
מדינת ישראל נמצאת עדיין במצב מלחמה מתמשך כאשר בתחילת הרבעון הרביעי של השנה חלה התרחבות של הלחימה גם בגזרה הצפונית, לצד מתיחות גיאופוליטית גוברת. בנוסף, בשבועות האחרונים הודיעו סוכנויות הדירוג "מודי'ס" ו-S&P על הורדות דירוג האשראי של החוב של מדינת ישראל בשתי רמות וברמה אחת, בהתאמה, יחד עם תחזית שלילית לדירוג.[2] בהתאם, מערכת הבנקאות נדרשת לשמור על חוסנה, ביתר שאת, בכדי לעמוד באתגרים, אלו ונוספים, שעלולים להתגלגל לפתחה. בתוך כך, במהלך המחצית הראשונה של השנה הוארך המתווה שגיבש הפיקוח על הבנקים ואומץ על-ידי מערכת הבנקאות, שעיקרו מן אפשרות לדחיית הלוואות והקלות בתשלום עמלות וריבית על המינוס בעו"ש. הפיקוח על הבנקים ימשיך לעקוב באופן שוטף וצמוד אחר ההתפתחויות השונות, בין השאר על רקע התמשכות הלחימה וסביבת אי-הוודאות.
[1] נציין, כי במהלך השנה, ננקטו פעולות מצד בנק ישראל לשיפור התמסורת לפיקדונות משקי הבית.
[2] זאת בהמשך להורדת הדירוג של חברות הדירוג במהלך התקופה הנסקרת (להרחבה ראו פרק "הלימון ההון והמינוף" בסקירה זו).
לחץ להורדת ה-PDF לחץ להורדת ה-PDF