סקירת מערכת הבנקאות בישראל - שנת 2022

התאוששותו של המשק הישראלי ממשבר הקורונה נמשכה בשנת 2022. לאחר הצמיחה המואצת שחלה בשנת 2021 וששיקפה את תחילתה של הפעילות המשקית לצד משבר הקורונה, התייצבה הפעילות הכלכלית במהלך שנת 2022 על רמה גבוהה עם שיעור תעסוקה וקצב צמיחה גבוהים. כך צמח התוצר בשיעור של 6.46%, שגבוה משיעור הצמיחה ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית ושיעור האבטלה ירד חזרה לרמות של טרום משבר הקורונה עד לכ-3.8% בחודש דצמבר 2022 וזאת במקביל לעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לרמות שהן גבוהות בהשוואה לעבר.

מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בתחילת שנת 2022, כאשר ברקע נמשך בסין משבר הקורונה, העצימה את השיבושים בשרשרות האספקה והובילה בכך לתחילת ההאצה של האינפלציה בעולם וגם בישראל, שבה האמירה האינפלציה במהלך שנת 2022 לשיעור שנתי של כ-5.3%, גבוה מיעד האינפלציה אך נמוך בהשוואה בין-לאומית. על מנת להתמודד עם העלייה בסביבת האינפלציה נקטו בנקים מרכזיים בעולם בבמדיניות מוניטרית מצמצמת והעלו את שיעורי הריבית. כך במהלך השנה עלתה ריבית בנק ישראל משיעור של 0.1% בתחילת השנה לשיעור של 3.25% בדצמבר 2022. עלייה זו נמשכה עוד לתוך שנת 2023 ובמסגרתה הגיעה ריבית בנק ישראל בחודש אפריל לשיעור של 4.5%. העלייה בסביבת האינפלציה ובריבית בנק ישראל הובילו גם לעלייה בתשואות האג"ח.

עליות סביבת האינפלציה והריבית באו לידי ביטוי בתוצאות מערכת הבנקאות. רווחיות הבנקים הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2006. במקביל שמרו הבנקים על יחסי הון ונזילות גבוהים. מנגד, השינויים בסביבה המאקרו כלכלית משפיעים על החזרי ההלוואות של הלווים בהתאם למסלולי ההלוואות שלהם, בהתאם למסלולי ההלוואות שלהם. בפרט, חלה עלייה בהחזרים החודשיים של נוטלי המשכנתאות, אשר עבור חלקם הנה משמעותית. במקביל, חלה עלייה מסוימת בהוצאות להפסדי אשראי נוכח המעבר להפרשות מבוססות CECL אשר רגישות יותר מבעבר לסביבה המקרו-כלכלית ולעלייה באי הודאות, אולם אלו קיזזו רק באופן חלקי את העלייה בהכנסות הריבית.

מערכת הבנקאות מתמודדת עם סיכונים רבים אשר עצמתם וכיוון השפעתם משתנה לאורך זמן. מסקר סיכונים שנערך בקרב בכירי מערכת הבנקאות בראשית 2023 עולה כי סיכון הסייבר נותר הסיכון המטריד ביותר שעמו מתמודדת המערכת, אולם סיכונים נוספים ובהם הסיכון הגאופוליטי התעצמו באופן מהותי במהלך השנה האחרונה. הפיקוח על הבנקים בוחן כל העת את אופן הניהול של הסיכונים במערכת הבנקאות ואת מוכנותה לאתגרי העתיד. במסגרת זו ערך הפיקוח על הבנקים גם השנה מבחני קיצון למערכת הבנקאות; וכן ערך סקר בקרב הבנקים על מנת לבחון את אופן הניהול של סיכוני האקלים על ידם.

במבט צופה פני עתיד תאופיין שנת 2023 בעלייה חדה באי הוודאות. בזירה המקומית נעוץ מקור העלייה באי הוודאות בקידומם של שינויי חקיקה משמעותיים שנוגעים למערכת המשפט בישראל והשפעתם האפשרית על הכלכלה הישראלית שעלולה להתבטא גם בתוצאותיה של מערכת הבנקאות. בנוסף לכך אירעו בזירה הבין-לאומית בחודשים הראשונים של 2023 מספר אירועי כשל של בנקים בארה"ב ובאירופה, אשר הושפעו בין היתר מהשינויים בסביבה המקרו כלכלית הגלובלית. אירועים אלה מדגישים את חשיבותה של מערכת בנקאות יציבה ואמינה שתעניק תמיכה למשק ולכלכלת המדינה.

פרסומים חדשים של גופי אסדרה בארה"ב לגבי אירועי הכשל של בנקים שם העלו כמה תובנות משמעותיות שנוגעות לסיבות המרכזיות לכשלים אלה. תובנות אלה מייחסות חשיבות גדולה לאיכות הניהול של הסיכונים באותם הבנקים ולממשל התאגידי בהם, כמו גם לכשלים של גופי הפיקוח בהבנת הסיכונים שמתהווים בזמן אמת ועל הדרישות לטיפול בליקויים אלה לאחר התגלותם. הפיקוח על הבנקים בוחן את הסיבות ואת הגורמים שהובילו לכשלים בבנקים אלה על מנת לוודא כי מערכת הבנקאות בישראל, מבנה הפעילות שלה והיקף ההון והנזילות שהיא מחזיקה נמצאים איתנים והולמים, גם בהינתן מצבים כגון אלה שתוארו כאמור ושתהליכי הפיקוח הולמים גם הם את הסיכונים שעומדים בפתח.

לרגל שנת החמישים שבה מפרסם הפיקוח על הבנקים סקירה לגבי ההתפתחויות של מערכת הבנקאות בישראל הוצגו חלק מהניתוחים שבפרקים השונים ב"תיבול" של הסתכלות ארוכת שנים. ההסתכלות בפרספקטיבה היסטורית מאפשרת מחד לבחון את התפתחותן של התמורות ושל השינויים המבניים שעברה הכלכלה הישראלית בכלל ומערכת הבנקאות בפרט, אך לראות גם מאידך את המכנה המשותף של הסיכונים ושל האתגרים שעימם התמודדה מערכת הבנקאות לאורך השנים ואשר עיצבו אותה בדמותה כיום. כל אלה תרמו להתגבשותה של תפיסה פיקוחית מעמיקה שמבוססת על פרספקטיבה היסטורית ושצופה גם פני עתיד ומכוונת להתמודדות עם הסיכונים שעלולים להתממש בדרגות חומרה שונות.

המאזן המצרפי של מערכת הבנקאות עמד בסוף שנת 2022 על כ 2,384- מיליארדי ש"ח, גידול של כ 7.4%- (לוח
3) – קצב גידול מתון מעט בהשוואה לזה שנרשם במהלך שנות משבר הקורונה (קצב גידול ממוצע של כ 15.5%-
בשנים 2021-2020 ), אך גבוה באופן ניכר מממוצע ארוך הטווח בשנים של טרום משבר הקורונה (קצב גידול שנתי
ממוצע של כ 4.2%- בשנים 2019-2009 ).

גידול זה במאזן נבע בעיקר מגידול ביתרת האשראי לציבור, שגדלה הן לנוכח המשך מגמת הביצועים הגבוהים
והן נוכח סביבת האינפלציה הגבוהה, שהגדילה את יתרת הנכסים צמודי המדד (כאשר אלה מהווים כ 10%- מסך
הנכסים). כך עומד הגידול בנכסים, בנטרול השפעת האינפלציה, על כ 6.9%- . הבנקים שנהנים בשגרה מעודף
של נכסים צמודים על התחייבויות צמודות, הגדילו עוד פוזיציה זו – הן כתוצאה מהאינפלציה עצמה, שהשפיעה
יותר בשל פערי הגודל המקוריים, על צד הנכסים, אך גם בעקבות החלטות הנהלה להגדיל את הפוזיציה 1 – לנוכח
הציפייה שהדבר עתיד להמשיך ולתרום לרווחיותם (להרחבה ראו פרק ג'), ככל שתימשך העלייה במדד המחירים
לצרכן.

ההיחלשות של השקל במהלך התקופה הנסקרת מול הדולר השפיעה גם היא במידה ניכרת על הגידול במאזני
הבנקים (שכן כ 15%- מסך הנכסים הינם במט"ח, כאשר רובם הגדול הוא דולרי), כך שבנטרול השפעת פיחות השקל
גדלו נכסי הבנקים ב 5.8%- . קיזוז שתי ההשפעות יחדיו (הן שע"ח והן האינפלציה), מצביע על גידול של 5.3% בלבד
במאזן הבנקים.

הכנסות הריבית נטו עלו בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2021 בכ 33.1%- והסתכמו בכ 50- מיליארד ש"ח (לוח 6).
הגידול בהכנסות הריבית נטו נובע מהגידול המשמעותי שחל בהכנסות הריבית, שהושפעו הן מהעלייה במדד המחירים
לצרכן (עלייה של 5.3% מתחילת שנת 2022 , בהשוואה לעלייה של 2.4% בתקופה המקבילה אשתקד) 3 והן על רקע
עליית ריבית בנק ישראל שהחלה ברבעון השני של השנה, 5,4 לצד המשך הגידול ביתרת האשראי לציבור. את הגידול
בהכנסות הריבית קיזזו הוצאות הריבית, שכמעט שולשו בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (אם כי הגידול
בהיקפן עודנו נמוך מהגידול בהיקפן של הכנסות הריבית) וזאת בעיקר כתוצאה מעליית הריבית ומהעלייה בהיקף
ההתחייבויות נושאות הריבית.

מערכת הבנקאות מאופיינת בעודף נכסים צמודי מדד על התחייבויות צמודות מדד (להרחבה ראו פרק ב'). בהתאם,
הגידול בהכנסות הריבית גבוה משמעותית בהשוואה לגידול בהוצאות הריבית, ועל כן עלייה בסביבת האינפלציה
מטיבה במידה ניכרת עם הכנסות הריבית נטו של הבנקים. זאת ועוד, הבנקים נהנים מעודף נכסים נושאי ריבית
על התחייבויות נושאות ריבית (איור ג’ 3-9) ובפרט יש עודף נכסים שצוברים ריבית במסלול הצמוד לריבית הפריים
על התחייבויות שמשלמות ריבית, בין אם במסלול של ריבית קבועה ובין אם במסלול שצמוד לריבית הפריים.
בהתאם, עם עליית ריבית בנק ישראל, היקף הנכסים שהכנסות הריבית בגינם עולות באופן מידי גבוה בהשוואה
להיקף ההתחייבויות המתאימות, ולכן מוביל לגידול חד יותר בהכנסות הריבית בהשוואה להוצאות הריבית, מה
שהגדיל את הכנסות הריבית נטו של הבנקים. עם זאת יש לציין כי במהלך שלושת הרבעים האחרונים של שנת
2022 , בעקבות הסטה של כספים מפיקדונות שאינם נושאי ריבית אל פיקדונות נושאי ריבית שהגדילו באופן מהיר
יותר את צד ההתחייבויות נושאות הריבית ביחס לנכסים נושאי הריבית, חלה ירידה בעודף הנכסים נושאי ריבית לבין
ההתחייבויות נושאות ריבית, כך שקצב הגידול של הכנסות הריבית נטו הואט (איור ג’ 3-). בתוך כך צפויה ההשפעה
של עלייה עתידית של הריבית להיות קטנה ביחס למה שנצפה עד כה.

ההשפעה החיובית על הכנסות הריבית נטו הן מהעלייה במחיר, קרי, העלייה בריבית בנק ישראל החל מחודש אפריל
2022 והן מהעלייה בכמות, קרי, הגידול בהיקף תיק האשראי לציבור, העלו יחדיו את היקף התרומה להכנסות
הריבית נטו בהשוואה לאשתקד (לוח 7). לראשונה מזה תקופה היווה המחיר גורם עיקרי לגידול בהכנסות הריבית
נטו (מהווה כ 57%- מסך התרומה להכנסות הריבית נטו), אך על רקע המשך הגידול בתיק האשראי לציבור גדלה גם
הכמות בהשוואה לשנה שעברה, אם כי בשיעור נמוך יותר מהגידול במחיר (מהווה כ 43%- מסך הגידול בהכנסות
הריבית, נטו).

יחס ההון העצמי רובד 1 של מערכת הבנקאות נותר יציב במהלך שנת 2022 והוא נאמד בכ 10.8%- בהשוואה
ל 10.9%- בסוף שנת 2021 , עם שונות בהתפתחותו של היחס הזה בין הבנקים השונים במערכת (איור ד' 1-). במהלך
השנה הרחיבו הבנקים את השימוש בכלים לניהול נכסי הסיכון וההון, שסייעו לשמירה על הנאותות של יחסי ההון. כמו
כן נרשמה במהלך השנה התאוששות ביחס המינוף 1 (משיעור של 5.83% בסוף שנת 2021 לשיעור של 6.06% בסוף
שנת 2022), לראשונה מאז משבר הקורונה, לנוכח צמיחה מהירה יותר בהון בהשוואה לחשיפות.

ההון העצמי רובד 1 במערכת הבנקאות גדל במהלך שנת 2022 בכ 12.1%- (בהשוואה לשיעור גידול של 9.6%
במהלך שנת 2021) והסתכם בכ 158- מיליארד ש"ח (לוח 12). הרווחיות הגבוהה שהציגה המערכת (רווח נקי של
24 מיליארד ש"ח) והנפקת מניות לציבור על ידי הבנקים דיסקונט ולאומי (1.4 ו 2.7- מיליארד ש"ח בהתאמה), תרמו
לגידולו של ההון. מנגד מיתנו חלוקות הדיבידנדים בסך 5.1 מיליארד ש"ח 2 (בהשוואה ל 5.4- מיליארד ש"ח במהלך
שנת 2021) והירידה בשווי תיק אג"ח הזמין למכירה כתוצאה מעליית תשואות אג"ח 3 את הגידול של ההון. בתוך כך
העבירו במהלך השנה כמה בנקים אגרות חוב מהתיק הזמין למכירה לתיק המוחזק לפדיון על מנת להקטין את
רמת החשיפה של הון הבנק ושל יחסי הלימות ההון לתנודות בשווקים.

נכסי הסיכון גדלו במהלך התקופה בכ 12.2%- (לוח 12), קצב שהוא גבוה בהשוואה לשיעור הצמיחה שנרשם
במהלך שנת 2021 (11.4%) ובהשוואה לממוצע שנתי של 4% בשנים 2020-2019 . עיקר הגידול בנכסי הסיכון
נובע על רקע הגידול המואץ בתיק האשראי מעלייה בנכסי סיכון האשראי, בעיקר באשראי למגזר העסקים הגדולים
ובאשראי לדיור (להרחבה ראו פרק ה. 2), שהביא לעליית משקלן של חשיפות האשראי לתאגידים (24.1% בדצמבר
2022 בהשוואה ל 21.4%- בדצמבר 2021) ושל החשיפות בביטחון דירת מגורים (22.6% בדצמבר 2022 בהשוואה
ל 21%- בדצמבר 2021 ; לוח 13) מסך חשיפות האשראי. בנוסף פעלו צעדי האסדרה של הפיקוח על הבנקים, שנועדו לחזק את יציבות המערכת, עדכון הוראת נב"ת 302 בגין משקל הסיכון לאשראי למימון קרקעות במינוף
גבוה 4 וכניסתה לתוקף של הקצאת ההון בגין מכשירים פיננסים נגזרים - SA-CCR 5 הובילו לעלייה נוספת בנכסי סיכון
האשראי במהלך השנה. מיתון בגידולם של נכסי הסיכון הושג על ידי שימוש רחב יותר בכלים לניהול נכסי הסיכון.
בתוך כך שיפרו הבנקים את יכולות ניהול נכסי הסיכון, במקביל להגדלת היקף רכישת ביטוחי האשראי במהלך
השנה, שכן החובות המבוטחים מקבלים את משקל הסיכון שחל על הגוף המבטח, שהינו קטן מסיכון האשראי
של הלווה.

בדומה ליחס ההון עצמי רובד 1 נותר יחס ההון הכולל במהלך שנת 2022 יציב ונאמד בכ 13.9%- בהשוואה
ל 14%- בדצמבר 2021 (לוח 12). הקיטון הקל ביחס ההון הכולל נובע מצמיחה בשיעור נמוך במקצת של בסיס
ההון בהשוואה לנכסי הסיכון (גידול של כ 12.07%-). במהלך שנת 2022 תרם גיוס האג"ח שמוכרות כהון רובד 2
Coco’s) ( בשווי של כ 5.6- מיליארד ש"ח לגידול בבסיס ההון ומנגד פעלו סיום ההכרה במכשירי ההון שאינם כשירים
להיכלל בהון הפיקוחי )הון רובד 1 נוסף( בשווי של כ 422- מיליון ש"ח ופדיון מוקדם של אג"ח שכשירים להיכלל בהון
הפיקוחי )הון רובד 2( בשווי של כ 2- מיליארד ש"ח לשחיקתו של בסיס ההון.

לראשונה מתחילת משבר הקורונה נרשם במהלך שנת 2022 שיפור ביחס המינוף. יחס המינוף עלה לרמה
של 6.06% וזאת בהשוואה לשיעור של 5.83% בדצמבר 2021 )לוח 14 (. השיפור שחל ביחס המינוף של מערכת
הבנקאות במהלך שנת 2022 נובע משיעור צמיחה מהיר יותר של ההון רובד 1 ) 11.7% ( בהשוואה לשיעור הגידול של
החשיפות – 7.5% , שהוא נמוך משמעותית מממוצע שיעור צמיחת החשיפות בשנתיים האחרונות – 16.7% .

מערכת הבנקאות חשופה למגוון רחב של סיכונים. סיכונים אלה נחלקים לסיכונים שאופייניים למערכות בנקאות,
על רקע מהות פעילותם של הבנקים ובהם סיכון האשראי, סיכון השוק, סיכון הנזילות והסיכון התפעולי ולצד אלה
התעצמו סיכונים נוספים שמקורם בהתפתחות הסביבה העסקית, הטכנולוגית ושל האסדרה בישראל ובעולם ובהם
הסיכון הטכנולוגי, סיכון סייבר, סיכון התנהגותי (Conduct), סיכון הציות, סיכון המודל העסקי ועוד. מעבר לסיכונים
מיקרו־יציבותיים שמשפיעים על הבנק הבודד ושנובעים מאופי פעילותו וחשיפותיו, חשופה מערכת הבנקאות גם
לסיכונים מקרו־כלכליים שנובעים מפגיעה בכלכלה הריאלית ובשוקי ההון הן בישראל והן בעולם. בעת התממשותם
של סיכונים מקרו־כלכליים עולה המתאם בין הסיכונים השונים, מה שעלול להגביר עוד יותר את פגיעותה של מערכת
הבנקאות.
עצימות הסיכונים הפיננסים התמתנה לאורך השנים האחרונות, עד לתחילתו של משבר הקורונה. בין הסיבות
לכך ניתן לציין את המציאות המקרו־כלכלית המיטיבה בעשור האחרון ואת תשומת הלב הרבה שרגולטורים ברחבי
העולם ובהם גם הפיקוח על הבנקים ומערכות הבנקאות הקדישו להם בעשורים האחרונים. הדבר התבטא בהקשחת
דרישות אסדרה בתחומים שונים ובניטור ובניהול סיכונים שוטף, לרבות בחינות של עמידות המערכת במצבי קיצון
שונים, שנועדו לזהות מוקדי פגיעויות של המערכת ולהבטיח את יציבותם של הבנקים, גם במקרה של התממשותם
של סיכונים אלה.
סיכון האשראי הוא הסיכון שנובע מההסתברות שלווה או שקבוצת לווים לא יעמדו בהתחייבויותיהם לבנק, מה
שיתבטא באי־תשלום הקרן ו/או הריבית ועקב כך יישחקו רווחיו הצפויים של הבנק.
סיכון השוק הוא הסיכון שנובע מההסתברות ששינויים בלתי צפויים במחירי השוק - שיעורי ריבית, מדדי מחירים,
שערי חליפין, מחירי מניות ועוד - יפגעו בהכנסות הבנק או בערך ההון שלו 1 בשל פוזיציות מאזניות וחוץ־מאזניות
שמושפעות משינוי בשווי ההוגן של מכשירים פיננסים עקב שינויים בתנאי השוק. 2
סיכון הנזילות הוא הסיכון שנובע מאי־ודאות לגבי משיכות בלתי צפויות של פיקדונות ומביקוש בלתי צפוי לאשראי
שעל הבנק לספק באופן מיידי ושייגרמו לכך שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו למפקידים. 3
סיכון תפעולי הוא הסיכון להפסד או לפגיעה בהמשכיות העסקית של הבנק, שנובעת מאי־נאותות או מכשל של
תהליכים פנימיים, משאבי אנוש ומערכות או כתוצאה מאירועים חיצוניים.

הפיקוח על הבנקים פועל על כל זרועותיו, לטובת לקוחות מערכת הבנקאות. פעילות זו כוללת את תהליך הערכת
התאגידים הבנקאיים - תהליך ה- SREP , ביקורות צרכניות, המשכיות עסקית, הגנת הסייבר, פעילות בתחום ההכלה
הפיננסית, חינוך פיננסי והסברה צרכנית, פרסום מידע לציבור, פרסום השוואות מחירים, טיפול במעילות, חדשנות
וטכנולוגיה, קביעת מגבלות בתחום המשכנתאות, ניתוח כלכלי ושיח עם בעלי עניין ועוד. פעילותו של הפיקוח על
הבנקים בתחום הצרכני מרוכזת ברובה באגף ייעודי - אגף בנק-לקוח. בפרק זה נתמקד בפעילותו של אגף זה 1
ונסקור את השינויים ואת ההתפתחויות שחלו לאורך השנים בתחום של הגנת הצרכן הבנקאי. בפרק זה מובאת
לעיונכם בפרספקטיבה היסטורית עשייתו הענפה של אגף בנק-לקוח, שפועל לקידום ההטמעה של תרבות ארגונית
של הוגנות במערכת הבנקאות ממגוון של נקודות מבט:

1. אבני הדרך במבנה הארגוני של התחום הצרכני בפיקוח על הבנקים;
2. התפתחותם של יעדי הפיקוח על הבנקים, תוך מיקוד ביעדים צרכניים;
3. ההתפתחות והחיזוק של תחומי העיסוק לטובת לקוחות מערכת הבנקאות בהיבט הצרכני;
4. ציוני דרך בהתפתחות הטיפול בצרכן הבנקאי.

התיאור שמובא בפרק זה נועד להקנות תמונת-על אודות הפעילות הענפה שנעשית בפיקוח על הבנקים למען
לקוחות מערכת הבנקאות. למרות מאמצים רבים שנעשים בכדי להביא לידיעת הציבור את המידע על כך, רבים
בציבור אינם מודעים לפעילות זו ולא מכירים במידה מספקת את הכלים המסייעים שהפיקוח על הבנקים מעמיד
לרשותם בבואם למצות את זכויותיהם כצרכנים בנקאים.

במטרה לחזק את כוחם של הלקוחות בפעילותם מול מערכת הבנקאות, קבע הפיקוח על הבנקים את חזונו: "להיות
פיקוח מוביל, מקצועי ויוזם, לטובת הציבור והמשק". במסגרת יישומו של חזון זה, חיזוק ההוגנות במערכת
הבנקאות הוא הנושא שמהווה את אחד היעדים האסטרטגים של הפיקוח על הבנקים.

תפיסתו של הפיקוח על הבנקים בתחום הצרכני התפתחה והתגבשה במהלך שנות פעילותו בתהליך ארוך ומתמשך
וכבר לפני 50 שנה הוכלל תחום הצרכנות הבנקאית ביעדי הפיקוח. 2 כיום מוגדר יעד הפיקוח בתחום הצרכנות
הבנקאית כאחד מארבעת היעדים האסטרטגים של הפיקוח על הבנקים: "הוגנות - הטמעת תרבות הוגנת כלפי
הלקוחות, מכלילה ומשפיעה". הפיקוח פועל להשגת היעד של הטמעת תרבות של הוגנות כלפי הלקוחות במערכת
הבנקאות באמצעות מגוון רחב של כלים וביניהם: טיפול בתלונות ובפניות של לקוחות, פיקוח ואכיפה צרכנית,
חקיקה ואסדרה צרכנית, פרסום דוחות השוואה תקופתיים במגוון נושאים, הסברה צרכנית, מעורבות בתובענות
ייצוגיות, קידום רפורמות, יוזמות חברתיות ועוד.

נקודת ציון מרכזית בהתפתחות שחלה בתפיסת הפיקוח בתחום הצרכנות הבנקאית הייתה בשנת 1981 , עם
חקיקתו של חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א 1981- ]להלן: חוק הבנקאות (שירות ללקוח), חוק הבנקאות או
החוק[. הרקע לחקיקת החוק הוא חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981- , שנחקק באותה שנה, אשר עיגן חובות צרכניות
במערכת היחסים שבין ספקים ונותני שירותים לבין לקוחותיהם בענפי משק שאינם בנקאים. בשל האופי המיוחד של
שירותי הבנקאות שניתנים לציבור, שנובע מכך שהם הופקדו באופן בלעדי בידי התאגידים הבנקאים מתוקף טבעם,
מעמדם ותפקידם הייחודי במערכת הכלכלית, הוטלו עליהם חובות ייעודיות, שאוגדו בחוק נפרד, הוא חוק הבנקאות
(שירות ללקוח). למרות שהמילים 'הגנה' או 'הוגנות' לא מופיעות בו, מעניק החוק על סעיפיו השונים (שעוסקים
בנושאים כדוגמת איסור הטעיה, איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות, איסור התניית שירות בשירות ועוד) הגנה ללקוחות
של מערכת הבנקאות ויישומו לצד אכיפתו תורמים להוגנות ביחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם.

הפיקוח על הבנקים עסק במהלך שנת 2022 בשיפור מוכנותה של מערכת הבנקאות לעמידה
בפני משברים כלכליים ובחיזוק חוסנה. כמו כן, המשיך הפיקוח על הבנקים לעסוק בחיזוק כוחם
של משקי הבית ובהגברת התחרות במערכת הבנקאות. במסגרת תהליכים אלו קודמו לטובת
לקוחות מערכת הבנקאות מספר רפורמות שמפורטות בהרחבה בפרק זה.

1. החזון והיעדים האסטרטגים של הפיקוח על הבנקים
החזון של הפיקוח על הבנקים הוא "להיות פיקוח מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק". יעדי הפיקוח על הבנקים
נגזרים מלשון החוק ומיעדים אסטרטגים אשר נקבעו במטרה לתמוך ולסייע בהשגת חזונו. החוק קובע כי על הפיקוח
על הבנקים לפעול לטובת הציבור והמשק באמצעות שלושה יעדים מרכזיים: מניעת פגיעה ביכולתם של תאגידים
בנקאים לקיים את התחייבויותיהם; הבטחת תפקודם התקין של תאגידים בנקאים ושמירה על ענייני לקוחותיהם;
תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית.
היעדים האסטרטגים הפיקוחיים שנקבעו בהלימה ליעדי בנק ישראל הינם:
•יציבות - שמירה על כספי המפקידים; עמידה בפני משברים; הבטחת שירותים רציפים לציבור בשגרה ובחירום;
•הוגנות - הטמעת תרבות של הוגנות כלפי הלקוחות, מכלילה ומשפיעה.
בנוסף נקבעו יעדים תומכים:
•ביסוס מערכת פיננסית תחרותית ומתקדמת לטובת הלקוחות;
•התאמת מודל ההפעלה של הפיקוח לסביבה המשתנה.

2. הפעולות המרכזיות לחיזוק היציבות ולהגנה על כספי המפקידים בבנקים
הפיקוח על הבנקים פעל במטרה לחזק את היציבות ולהבטיח את תפקודה התקין של מערכת הבנקאות בנושאים
הבאים:
סביבת מקרו – הערכת סיכונים
בעקבות עליית הסיכון בסביבה המקרו כלכלית, בין היתר לאור העלייה בסביבת האינפלציה, עליית שיעורי הריבית
בעולם, התנודתיות בשווקים הפיננסיים וחוסר היציבות בהיבט הגאופוליטי, פעל הפיקוח על הבנקים לוודא כי
ההיערכות הבנקאית לשינויים בסביבה הכלכלית מנוטרת ומנוהלת על ידי הדירקטוריון וההנהלה וכי המדדים
הפיננסים - הלימות ההון, הנזילות והרווחיות - יציבים ותואמים לסיכונים הנצפים. בתקופה האחרונה נצפו בעולם
מספר מקרים של בנקים שנראה כי ההתפתחויות כאמור הובילו אצלם לקשיים. הפיקוח על הבנקים בוחן את סכנת
ההדבקה לבנקים המקומיים ופועל גם להפקת לקחים מהתפתחויות אלה.

סקירה רוחבית בנושא משכנתאות
במהלך השנה האחרונה ערך הפיקוח על הבנקים סקירה רוחבית של נושא האשראי לדיור. הסקירה כללה ניתוח
כמותי מקיף של הפעילות בשוק הדיור ושל שוק המשכנתאות ובחינה של מדדי סיכון בולטים, תוך שימת דגש על
נושאי כושר ההחזר מההכנסה ובחינתם לעומק. במסגרת הסקירה בחנו את הגידול בתיאבון הסיכון במערכת
הבנקאות, שהתבטא בעלייה בהיקפי הפעילות ובהתקרבות למגבלות האסדרה. כמו כן בחנו את הצעדים שנקטו
הבנקים בעקבות השינויים שחלו בתקופה האחרונה בתנאי המקרו (עליות הריבית, האינפלציה ותרחישים שונים)
תוך התייחסות מיוחדת למבחני רגישות ולתרחישי קיצון שהבנקים מבצעים (בנוסף לתרחיש הפיקוחי). הסקירה
העלתה ממצאים חשובים, אשר נדונו באופן פרטני מול כל בנק ובנק.

בחינת ההשפעה של העלייה בריבית על החזרי המשכנתאות
במקביל לבחינה ולניתוח של הנתונים הפרטניים שבידי הפיקוח על הבנקים באשר להשפעתה של עליית הריבית על
החזרי המשכנתאות, בירר הפיקוח מהם מוקדי הסיכון שכל אחד מהבנקים מזהה בתחומו ובחן עמם את הפתרונות
שהם מציעים ללקוחותיהם בנדון. מהבחינה עלה שסכומי ההחזר עלו באופן משמעותי, בעיקר בקרב לקוחות שנטלו
את ההלוואות שלהם במהלך 18 החודשים האחרונים, אך שאלה נהנים מהכנסה גבוהה באופן יחסי, כך שלא ניכרת
עד כה הרעה באיכותו של תיק האשראי הבנקאי או עלייה משמעותית בפיגורים. כמו כן עלה מהבירור שהבנקים
מאפשרים ללקוחותיהם לפרוש ללא תוספת עלות את מסלול הפריים שבמשכנתא לתקופה ארוכה יחסית וכי הם
מנהלים שיח עם הלקוחות שמזוהים ככאלה שעלולים לחוות קשיים בהחזרי המשכנתא (להרחבה ראו תיבה ה' 2-).

חיזוק רמת הגנת הסייבר במערכת הבנקאות
הפיקוח על הבנקים המשיך גם השנה בפעילויות שמטרתן לשפר ולחזק את רמת ההגנה על סביבת הרשת של
מערכת הבנקאות. בתוך כך אושרה תכנית רב שנתית לשדרוג ה- CERT הפיננסי 1 (המעניק מענה לאיומי סביבת
רשת ייחודיים למגזר הפיננסי), על ידי נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים וגופי אסדרה פיננסים נוספים וכן על
ידי הגורמים הבכירים במערך הסייבר הלאומי ובמשרד האוצר. כחלק מבניית התכנית הוקמו ועדת היגוי (בהובלת
משרד האוצר ובהשתתפות גופי האסדרה הפיננסים) ומנהלת למימוש התכנית אשר החלה עבודתה לצורך קידומה.
הפיקוח על הבנקים מוודא במסגרת זו כי הצרכים של מערכת הבנקאות מהמעטפת המדינתית בהקשרים של
סביבת הרשת משולבים כחלק מתכנית השדרוג וכי המשימות השונות מתקדמות בהתאם לתכנון.

במסגרת פעילותו של הפיקוח על הבנקים לקידום עמידות סייבר במערכת הבנקאות ערך הפיקוח על הבנקים
באפריל 2022 תרגיל סייבר למערכת הבנקאות, כאשר לראשונה הוגדרו המנכ"לים של מערכת הבנקאות כקהל
היעד המיועד לתרגול. הפיקוח על הבנקים ריכז את כלל התובנות שעלו במסגרת זו, הציגם לבעלי עניין מתאימים
במסגרתם של כמה פורומים ופרסם בדצמבר 2022 מכתב למערכת הבנקאות שמפרט את עיקרי הסוגיות, את
התובנות ואת הצעדים להמשך.

כמו כן התקיימו במהלך 2022 , כחלק מהפעילות להגברת שיתוף המידע והידע לצמצום הסיכון ולהעלאת
רמת ההגנה במערכת הבנקאות, שבעה מפגשים של פורום הגנת הסייבר הבין-בנקאי, לרבות מפגש שהתקיים
בהשתתפות המפקח על הבנקים וראש מערך הסייבר הלאומי במרכז ה- CERT הלאומי של מערך הסייבר בבאר
שבע. בנוסף בוצעו פעולות ביקורת והערכה שוטפת מול התאגידים הבנקאים בהיבטי הגנת סייבר ובמיוחד באזורים
שבהם קיים סיכון סייבר מוגבר. כחלק מכך נמשכה גם הפעלה תקופתית של כלי סריקה חיצוני, שמונגש על ידי
מערך הסייבר הלאומי לשימושו של הפיקוח על הבנקים. כלי זה מספק תמונת מצב אודות רמת ההגנה בהיבטי
סייבר ואבטחת המידע בגופים המפוקחים בהקשר של אופן הנראות שלהם כלפי חוץ.

חזון הפיקוח על הבנקים, להיות פיקוח מוביל, מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק, משמש כמגדלור המנחה את פעילותו של הפיקוח, כמתואר בהרחבה בסקירה על מערכת הבנקאות, המונחת בידכם.

סקירה זו נועדה לשקף ולהנגיש לציבור הרחב את הדרכים שבהן מוביל ומיישם הפיקוח על הבנקים בעת הזו את חזונו הלכה למעשה במדיניותו ובפעילויותיו העיקריות וזאת על רקע האופן שבו הפיקוח על הבנקים רואה ומנתח את הפעילויות ואת ההתפתחויות, את האתגרים ואת הסיכונים וכן את ההזדמנויות שניצבים יחד לפתחה של מערכת הבנקאות הישראלית.

מערכת הבנקאות הישראלית הפגינה גם השנה, בדומה לשנים האחרונות, יציבות מרשימה. היא תמכה בצמיחת
הכלכלה, סייעה בפעילותו של המשק הישראלי ומימשה את תפקידה במארג החברתי־כלכלי במדינה. יציבותה
של מערכת הבנקאות המקומית, שנתפסת בעיני רבים כדבר ברור מאליו, מקבלת משנה תוקף לנוכח האירועים
האחרונים במערכת הפיננסית העולמית. היציבות המערכתית הזו הושגה הודות לפעילותו המתמשכת של הפיקוח
על הבנקים, שמקיים פיקוח ובקרה הדוקים באמצעות מגוון סמכויות וכלים שנועדו להבטיח את פעילותם התקינה
של התאגידים הבנקאים והוא שומר בכך על הכספים של הציבור שמופקדים בהם.

לצד אלה פעל הפיקוח על הבנקים רבות בשנים האחרונות - וביתר שאת בשנת 2022 - לקידום רמת ההוגנות
במערכת היחסים שבין התאגידים הבנקאים לבין לקוחותיהם. האמון של ציבור הלקוחות במערכת הבנקאות
הישראלית מהווה את אבן הראשה של המערכת כולה - ולתרבות שדוגלת ביחסים הוגנים ובמתן שירות איכותי - יש
משקל רב ביצירתו של אמון זה ובשמירה עליו. במקביל מתעצמת הציפייה החברתית מהבנקים ומתרחבת לנושאים
שמקבלים מעמד מרכזי וחשיבות עליונה, לרבות הדרישה למעורבות ולאחריות חברתית ענפה, לחיזוק ולשמירה
על ערכי השוויון, להכלה פיננסית של כלל האוכלוסיות ולחשיבה וטיפול בסוגיות כבדות משקל ביחס לעתיד החברה
ולעתיד הסביבה שבה אנו חיים.

בנוסף עובר ענף הבנקאות בשנים האחרונות מהפכה והוא תחרותי כיום יותר מאי־פעם. המוצרים והשירותים
הפיננסים הופכים להיות פריקים וככאלה הם מוצעים על ידי שחקנים נוספים ובאמצעות פלטפורמות טכנולוגיות
שונות. המידע הפיננסי אודות הלקוח, שהיה בעבר נחלתו הבלעדית של התאגיד הבנקאי, זמין ונגיש כיום באופן
פתוח ומאפשר מתן שירותים והצעות ערך שמותאמות לאופיו של הלקוח ולמאפיינים של פעילותו. הפיקוח על
הבנקים פעל רבות להסרת חסמים, להגברת השקיפות ולקידום התחרות, במטרה להעביר את הכוח ללקוח ולחזק
את עוצמת התחרות. חלק מהצעדים הרבים שנקט וקידם הפיקוח על הבנקים כבר הבשילו, בעוד שאחרים צפויים
להבשיל בשנים הקרובות. הבשלתם של אלה צפויה להוביל להתגברות נוספת בתחרות זו.

רווחיותם של הבנקים עלתה והגיעה במהלך שנת 2022 לרמתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2006 , בין היתר, כתוצאה
מהגידול המהיר באשראי לציבור השנה ובשנים האחרונות וכתולדה מההתפתחויות בעולם, שהביאו לעליית
האינפלציה ולראשונה לאחר שנים רבות לעליית הריבית. עליות האינפלציה והריבית תורגמו לעליית המרווחים, בין
היתר על רקע פערי עיתוי בין מועד הגלגול של עליית הריבית לאשראי, שהיה מהיר יחסית, לבין מועד גלגול העלייה
לפיקדונות. על אף שתמסורת הריבית על הפיקדונות בישראל הינה גבוהה יחסית בהשוואה לנעשה בעולם, סבר
הפיקוח על הבנקים כי נכון היה שהריבית תגולגל לפיקדונות מהר יותר והוא שלח על כן למערכת הבנקאות מכתב
בנושא זה. בנושא זה נקט הפיקוח פעולות נוספות, לרבות פרסום לראשונה של נתוני הריבית על הפיקדונות בבנקים
השונים, על מנת לקדם במסגרת העברת הכוח ללקוח את התחרות בתחום זה ולהאיץ את ההליך של גלגול הריבית
לפיקדונות של הציבור.