בהתאם להחלטת הועדה המוניטרית מיום 28/1/13 (להודעת הועדה לחץ כאן), ריבית זאת תהיה בתוקף לחודשים אפריל – מאי 2013.
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר נותר ללא שינוי, בהתאם לתחזיות. קצב עלייתו של המדד ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי משמעותי לעומת החודשים האחרונים, והוא עומד על 1.5%.
תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות החזאים לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים – וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – עומדות בממוצע על 1.8%, בדומה לרמתן בחודש הקודם. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation) בניכוי עונתיות, שמרו החודש על יציבות ברמה של 2%; בציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים (שנתיים-שלוש שנים) לא חל שינוי (2.4%), בציפיות לטווחים הבינוניים חלה ירידה קלה לעומת החודשיים שעברו, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה, מרמה של 2.4% לרמה של 2.3%, וזאת בהמשך לירידה המשמעותית שחלה בחודש שעבר (מ-2.8% ל-2.4%). לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.75%, בהתאמה.
הפעילות הריאלית: האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשקית בחודש פברואר מצביעים על המשך השיפור שסימניו הראשונים נראו בחודש ינואר. מרבית הנתונים החדשים שהתקבלו החודש היו חיוביים: סקר המגמות בעסקים מצביע על כך שבחודש פברואר, בהמשך לחודש הקודם, חל שיפור בפעילות, באופן דומה, מצביע מדד האקלים על המשך המגמה החיובית במגזר העסקי. המדד המשולב למצב המשק עלה בפברואר בשיעור דומה לזה של החודש הקודם, וקצב גידולו גבוה יחסית לרביע האחרון של 2012. מדד הייצור התעשייתי עלה בינואר ב-5.7%. מדד מנהלי הרכש עלה והגיע לרמה המצביעה על התרחבות של הפעילות בענף התעשייה. מרבית מדדי אמון הצרכנים עלו. גביית המסים בינואר-פברואר תאמה את התוואי העונתי העקבי עם אומדן צמיחה של 3.8%. עם זאת יתכן והתמונה החיובית נובעת מתיקון לאחר החולשה ברביע האחרון של 2012 שנבעה בין היתר מהאירועים הביטחוניים ומוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה.
שוק העבודה: הנתונים שהתקבלו החודש על הפעילות בשוק העבודה מצביעים על יציבות בתעסוקה בינואר. על פי נתוני סקר כוח האדם, בינואר ירד שיעור האבטלה ל-6.5% (ירידה של 0.3 נקודת אחוז), וזאת תוך ירידה של 0.2 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות. ירידה קלה נרשמה גם בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים (בני 25—64), לרמה של 5.5%. נתוני האבטלה עקביים עם הנתונים של שירותי תעסוקה, שהציגו ירידה במספר המובטלים והמפוטרים החדשים בחודש ינואר. הציפיות של המעסיקים בענפים השונים לחודש פברואר, כפי שהן מופיעות בסקר "הערכת המגמות בעסקים", מציגות תמונה מעורבת לגבי השינויים במספר המועסקים בשלושת החודשים הבאים. תמונה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שבפברואר חלה ירידה של 7% במספר המשרות הפנויות. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברביע הרביעי ב-1.3% ו-0.9%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. גביית מס הבריאות על ידי המוסד לביטוח לאומי, המהווה אינדיקטור לסך תשלומי השכר הנומינלי, עומדת בדצמבר-פברואר על קצב גידול ממוצע של כ-5.4% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, והיא מבטאת האטה בגידול בתשלומי השכר בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים (בהם נרשם גידול ממוצע של 6.4%).
הערכות חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. לפי תחזית זאת, שיעור האינפלציה יעמוד על 1.7% במהלך ארבעת הרביעים המסתיימים ברביע הראשון של 2014; ריבית בנק ישראל, שעומדת על 1.75% במועד גיבוש התחזית, צפויה להישאר ברמה זאת בשנה הקרובה; צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל, כמתוכנן, במהלך הרביע השני של 2013 (בדומה לתחזית הקודמת). בניכוי ההשפעה של הפקת הגז מקידוח "תמר", הצמיחה צפויה לעמוד על 2.8%; ב-2014 צפויה צמיחה של 4.0% (3.3% בניכוי השפעת הפקת הגז), וצפי זה מבטא האצה בפעילות, בהשפעת ההתאוששות הצפויה בעולם. הפקת גז דורשת מספר מועט של עובדים, ולכן ההתפתחות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה תושפע בעיקר משיעור הצמיחה בתמ"ג ללא הפקת הגז.
נתוני תקציב הממשלה: בחודש פברואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת, ובהתאם לחוק המאפשר להוציא 1/12 מתקציב 2012 בכל חודש של 2013 (כולל פירעון חובות) עד לאישור מסגרת התקציב. הגירעון המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-1.3 מיליארדי ש"ח – זהו סכום גבוה בכ-4.1 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם הגירעון של 3.6 אחוזי תוצר שנגזר מהכלל הפיסקלי ושיעורי המס הקבועים בחוק. בחינת ההתחייבויות התקציביות שכבר נקבעו מעלה שכדי לעמוד בכלל ההוצאה, על הממשלה לבצע השנה קיצוץ של כ-13 מיליארד ש"ח (שהם כ-1.3 אחוזי תוצר) בהתחייבויות. גם לאחר קיצוץ זה מדובר בהרחבה ריאלית של כ-4.5% ביחס לתקציב 2012. חריגה בגירעון הממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק.
שוק המט"ח: מאז ה-24/2/13 ועד ה-20/3/13 התחזק השקל מול הדולר ב-0.84%, מול האירו התחזק השקל ב-2.9%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-1.95%. התחזקות השקל מול הדולר הייתה בניגוד למגמה בעולם.
שוקי ההון והכספים: מאז ה-24/2/13 ועד ה-20/3/13 עלה מדד ת"א 25 ב-2.3%. באג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות מתונה, כשהמרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב בכ-5 נ.ב., לרמה של 209 נ.ב. תשואות המק"ם עלו מעט לאורך מרבית העקום, עד 6 נ.ב – כאשר התשואה לשנה עלתה במהלך התקופה הנסקרת, לרמה של 1.66%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה בסיכום התקופה ללא שינוי, ברמה של 122 נ.ב. מדד התל-בונד 60 רשם עלייה מתונה של כ-0.1% בסיכום התקופה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני התרחבו באג"ח של חברות בדירוגים הנמוכים.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-12.9%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6.9%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש ינואר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.3%, מרמה של 779 מיליארדי ש"ח לרמה של 776 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש ינואר ב- 0.3%, ל-386 מיליארדי ש"ח. בחודש פברואר ניטלו משכנתאות ב-3.9 מיליארדי ש"ח, בדומה לחודש ינואר. יתרת החוב לדיור בחודש ינואר עמדה על 271 מיליארדי ש"ח, גידול של 7.1% ביחס לרמה בחודש ינואר 2012. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שניטלו בחודש ינואר, נותרו ללא שינוי. על רקע הוראות הפיקוח על הבנקים, בחודש פברואר נמשכה הירידה בשיעור המימון בהלוואות לדיור (LTV). ירידה נרשמה גם במשקל המשכנתאות שניתנו לצורכי רכישות של דירות להשקעה. הירידה בשיעור ה-LTV הממוצע, והירידה במשקל המשכנתאות שניתנו לצורכי רכישת דירות להשקעה, מצביעות ככל הנראה על השפעה הולכת וגדלה של המגבלות שהטיל הפיקוח על הבנקים.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) ירד בחודש פברואר ב-0.4%. ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר סעיף זה עלה ב-2.5%, לעומת 2.9% ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים דצמבר-ינואר ב-1.7%, בהמשך לעלייה של 1.1% בחודשים נובמבר-דצמבר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בינואר מחירי הדירות עלו ב-8.6%, לעומת 6.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר.
התחלות הבנייה ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עומדות על רמה מצטברת של 39,794, ורמה זו צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. יחד עם זאת, מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2012 נמוך בכ-13% ממספרן ב-2011. נוסף על כך ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.
המשק העולמי: הכלכלה העולמית הציגה תמונה מקרו-כלכלית מעורבת בחודש האחרון. בארה"ב נתוני המקרו המשיכו לרוב להיות חיוביים והצביעו על המשך ההתאוששות בכלכלה, וזאת למרות צעדי הריסון התקציבי שנכנסו לתוקף בתחילת השנה ובחודש מארס. יחד עם זאת, השלכות הצעדים הללו, יחד עם סוגיית תקרת החוב, מהוות סיכון להמשך תהליך השיפור, והדבר כבר בא לידי ביטוי בירידה במדד אמון הצרכנים שם. בגוש האירו נתוני המקרו המשיכו להיות חלשים והצביעו על המשך מיתון. על רקע זה הנציבות האירופאית וה-ECB עדכנו לאחרונה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה של גוש האירו לשנת 2013, ושני הגופים אינם צופים צמיחה חיובית עד שנת 2014. בסין נתוני המקרו האחרונים הצביעו על איבוד מסוים של מומנטום בקצב הצמיחה. בגוש האירו נרשמו בחודש האחרון שני גורמים שהגבירו את החששות מפני חזרתו של משבר החובות באירופה: תוצאות הבחירות באיטליה העלו ספקות באשר להמשך יישום הרפורמות במדינה, וההתפתחויות בקפריסין. בסיכום התקופה מדדי המניות של הכלכלות המפותחות רשמו עליות שערים. מחירי הנפט והמתכות ירדו במהלך התקופה, ומחירי הסחורות החקלאיות שמרו על יציבות. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית הבנקים המרכזיים, ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים, כשהצפי הינו להמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודשים אפריל - מאי ללא שינוי ברמה של 1.75%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
· סביבת האינפלציה המשתקפת מעליית המחירים בפועל ומהצפיות לשנה קדימה נותרה יציבה. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5%, והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה על פי ממוצע החזאים עומדות על 1.8%.
· האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק בחודש פברואר מצביעים על המשך הסימנים לשיפור שהחלו בחודש ינואר, אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בתפנית חיובית. לפי הערכת חטיבת המחקר, צמיחת התוצר ב-2013 וב-2014 צפויה לעמוד על 3.8% ו-4% בהתאמה. הצמיחה, בניכוי השפעת הפקת הגז מקידוח "תמר", צפויה לעמוד על 2.8% ו- 3.3% ב-2013 ו -2014, בהתאמה.
· אחד ממקורות האי הודאות ביחס להתפתחויות במשק הוא המדיניות הפיסקאלית של הממשלה. בחינת ההתחייבויות התקציביות שכבר נקבעו מעלה שכדי לעמוד בכלל ההוצאה, על הממשלה לבצע השנה קיצוץ של כ-13 מיליארד ש"ח (שהם כ-1.3 אחוזי תוצר) בהתחייבויות. גם לאחר קיצוץ זה מדובר בהרחבה ריאלית של כ-4.5% ביחס לתקציב 2012. חריגה בגירעון הממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק.
· התמונה המקרו כלכלית בכלכלה העולמית מעורבת. ישנם סימני ההתאוששות בכלכלת ארה"ב ואילו באירופה נמשכת ההאטה. עם זאת נראה שפחתו הסיכויים להתממשות משבר שגרמו לרמת אי ודאות גבוהה בשנה שעברה.
· בשער החליפין האפקטיבי נמשך הייסוף החודש בהמשך לייסוף שנרשם בו בחודשים האחרונים.
· קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלו מחירי הדירות ב-8.6% לעומת 6.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר.
· במהלך החודש האחרון נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ושיעורי הריבית במשקים הללו נותרו קרובים לאפס. המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך, על פי הודעותיהם, גם בהמשך השנה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודשים אפריל - מאי 2013 יפורסמו ב-7/4/2013 (יום א').
החלטת הריבית לחודש יוני 2013 תתפרסם ביום שני ה-27/5/2013 , בשעה 17.30.