| בשנת 2010 שולם מענק ההכנסה לכ-46.5 אלף זכאים. המענק השנתי הממוצע היה 2,820 ש"ח, והעלות הכוללת של המענקים – כ-131 מיליוני ש"ח. |
 |
| רוב התשלומים – 80 אחוזים – הועברו לשכבות החלשות, הנמצאות בשני חמישוני ההכנסה התחתונים. המענק הגבוה ביותר לנפש תקנית שולם למקבלי המענק מחמישון ההכנסות התחתון. |
|
| במהלך שלוש השנים הראשונות ליישום החוק גדלו במידה ניכרת מספרי הזכאים ומקבלי המענק, והסכומים ששולמו. זאת בעיקר בזכות החלת החוק על אימהות לילדים עד גיל שנתיים בכל הארץ, בשנה השלישית ליישומו. |
|
| שיעורי המימוש של המענק לא השתנו משמעותית בשלוש שנות יישומו ועמדו על כ-45 אחוזים. |
|
| בשל ביטול התוכנית "אורות לתעסוקה" הופסק זמנית יישומו של החוק לגבי מרבית הזכאים ב"אזורי השילוב" (האזורים שבהם הופעלה אותה התוכנית) במשך שמונת החודשים האחרונים של 2010. הימנעות מתיקון החוק תביא לירידה חדה של מספר מקבלי המענק ושל סכומו הממוצע, ועלולה לפגוע בתמריץ לעבודה שהוא מספק. |
|
| בשנת 2008 החל יישום חוק מענק ההכנסה המשולם לעובדים בעלי שכר נמוך. בשנתיים הראשונות (2008 ו-2009, בגין חודשי העבודה ב-2007 ו-2008) יושם החוק רק באזורים בהם הופעלה במקביל התוכנית "אורות לתעסוקה", וב-2010 הוא הוחל על אימהות לילדים עד גיל שנתיים בכל הארץ. המענק משולם למשפחות של עובדים עם ילדים ולעובדים בני 55 ומעלה המשתכרים מ-1,920 ש"ח עד 6,237 ש"ח בממוצע לחודש עבודה. סכום המענק החודשי מחושב לפי מספר חודשי העבודה, גובה השכר וההרכב המשפחתי, ומגיע עד ל-440 ש"ח לחודש (עבור הזכאים עם 3 או יותר ילדים). במשפחות שבהן שני זכאים המענק החודשי יכול להגיע עד 880 ש"ח לחודש. |
| מספר הזכאים למענק גדל מ-64 אלף בשנה הראשונה של יישום החוק לכ-103 אלף איש בשנה השלישית. הרחבת הזכאות לעצמאיים החל משנת התשלום 2009 הגדילה את מספר הזכאים למענק ב- 1,200, והרחבתה לאימהות לילדים עד גיל שנתיים בכל הארץ החל משנת התשלום 2010 הוסיפה כ-34 אלף זכאים. בקרב הזכאים יש ייצוג גבוה יחסית לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות כגון אימהות חד-הוריות (20 אחוזים), עולים (26 אחוזים) וערבים (26 אחוזים). הזכאות של מרבית הזכאים היא רצופה לאורך השנים, תוצאת יציבות בתעסוקתם וברמת שכרם. |
| חוק מענק ההכנסה ייושם בפריסתו הארצית החל משנת 2012 (על בסיס ההכנסות בשנת 2011). עד מאי 2010 הוא הופעל באזורים שבהם פעלה התוכנית "אורות לתעסוקה" ("תוכנית ויסקונסין"), אך אז בוטלה תוכנית זו, וכתוצאה מכך בוטל הבסיס החוקי לתשלום מענק ההכנסה באזורים אלה עד לפריסתו הארצית. הזכאות למענק נותרה בתוקף רק לגבי אימהות לילדים עד גיל שנתיים, שכן עבורן נקבע מלכתחילה שהמענק ישולם בכל הארץ. בעקבות הביטול הזמני של החוק באזורי "אורות לתעסוקה" יקטן השנה המענק הממוצע למקבל באזורים אלה בכשני שלישים, ומספר הנהנים מהתוכנית יירד בכרבע. יתר על כן, אי העקביות ביישום החוק תפגע באמינותו בקרב הזכאים הפוטנציאליים, שהם ציבור חלש מבחינת רמת ההשכלה ויכולת ההשתכרות; כך עלולים להיפגע שיעורי המימוש גם בעתיד ויידחו השינויים החיוביים שהחוק עשוי לקדם בהתנהגות האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה. תיקון החוק – למשל על ידי הקדמת פריסתו הארצית או החלטה על המשכיות באזורי "אורות לתעסוקה" – עשוי למנוע השפעה שלילית זו. |
| בשנת 2010 כ-45 אחוזים מהזכאים הפוטנציאליים מימשו את זכאותם למענק, בדומה לשיעור בשנים הקודמות. קבוצות האוכלוסייה הפעילות יותר במימוש זכאותן הן חרדים, ערבים (ללא מזרח ירושלים) ואימהות חד-הוריות. |
| במסגרת התוכנית שולמו כ-131 מיליוני ש"ח בשנת 2010. מרבית התשלומים (65 אחוזים) הופנו לקבוצות האוכלוסייה המוחלשות – ערבים, עולים וחרדים. הרוב המכריע (87 אחוזים) שולם למשפחות עם ילדים, בעיקר משפחות עם 3 או יותר ילדים. סכומי המענק ששולמו לערבים ולחרדים היו גבוהים יחסית, עקב חלקן הגבוה יחסית של משפחות עם 3 ילדים או יותר באוכלוסיות אלה. |
| רובם המכריע (77 אחוזים) של מקבלי המענק הם בעלי הכנסה נמוכה מאוד, הנמצאים בשני החמישונים התחתונים של התפלגות השכירים לפי ההכנסות מעבודה לנפש תקנית במשק בית. (ראו הלוח להלן). לזכאים אלה, שרובם הורים לילדים, הועברו 80 אחוזים מכלל סכומי המענק. לזכאים העניים מהחמישון התחתון שולם מענק גדול יותר הן אבסולוטית והן לנפש תקנית. |
|
