לפרסומים נוספים אודות השקל הדיגיטלי
פרוייקט משותף של בנק ישראל עם הבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה והבנק הבינלאומי לסילוקין יבחן שימוש במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים לתשלומים חוצי גבולות.
הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank for International Settlements - BIS) והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה, משיקים יחד עם בנק ישראל את פרוייקט "Icebreaker" - ניסוי בינ"ל משותף שיבחן כיצד ניתן יהיה להשתמש במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (Central Bank Digital Currencies - CBDCs) לצורך ביצוע תשלומים חוצי גבולות על ידי משקי בית ובתי עסק.
תשלומים קמעונאיים חוצי גבולות מתאפיינים בדרך-כלל בכך שהם יקרים, איטיים, ואינם שקופים במידה מספקת עבור הלקוחות. ארגון ה-G20, שמאגד את קבוצת המדינות בעלות הכלכלות המובילות בעולם, השיק תכנית שאפתנית, שמטרתה להביא לכך שתשלומים אלו יהיו מהירים יותר, זולים יותר, שקופים יותר ונגישים יותר ללקוחות הקמעונאיים. אחד הנדבכים של תכנית זו בוחן איזה תפקיד יוכלו המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים למלא בהשגת יעדים אלו. מרכז החדשנות של הבנק הבינלאומי לסילוקין (BISIH) ומוסדות בינלאומיים אחרים פועלים בשיתוף פעולה כדי לחקור נושא זה, ופרסמו דוח בנושא בחודש יולי.
בפרוייקט "Icebreaker" משתפים פעולה בנק ישראל, הבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה, והשלוחה הנורדית של -BISIH כדי לפתח מרכז ("Hub") שאליו יחברו הבנקים המרכזיים את המערכות הניסיוניות של המטבעות הדיגיטליים (CBDC) שהם מפתחים בשנים האחרונות[1]. המטרה היא לבחון תרחישים ספציפיים ואת ההיתכנות הטכנולוגית של חיבור בין מערכות CBDC ממדינות שונות. הארכיטקטורה תאפשר לבצע תשלומים חוצי גבולות קמעונאיים מידיים, בהם העלויות צפויות להיות נמוכות במידה משמעותית בהשוואה למערכות התשלומים הבינלאומיות הקיימות, שבדרך כלל מתבססות על תשלומים המועברים דרך מספר בנקים קורספונדנטים[2] עד שהם מתקבלים באופן סופי אצל מקבל התשלום.
הפרויקט יימשך עד סוף שנת 2022, ודוח סופי אודות ממצאי הפרויקט צפוי להתפרסם במהלך הרבעון הראשון של שנת 2023.
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל וראש ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי:
"לתשלומים חוצי גבולות יעילים ונגישים יש חשיבות גבוהה עבור משק קטן ופתוח כמו המשק הישראלי, ונושא זה זוהה כאחת המוטיבציות העיקריות להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי במסגרת הדוח שפרסמנו לציבור בשנת 2021. זוהי זכות גדולה עבורנו לחקור את הנושא ביחד עם שותפים שצברו ידע וניסיון רב בחקר CBDC, כמו גם בסוגיות רלוונטיות לתשלומים חוצי גבולות. לתוצאות הפרוייקט תהיה חשיבות רבה בכל הנוגע להמשך עבודתנו על פרוייקט השקל הדיגיטלי".
Mithra Sundberg, ראש אגף הe-krona בבנק המרכזי של שבדיה:
"הבנק המרכזי של שבדיה לוקח חלק בשיתוף פעולה זה כחלק מפרוייקט המטבע הדיגיטלי שלו - הe-krona. יצירת חיבור בין הפלטפורמה הניסיונית שפיתחנו עם אלו של מדינות אחרות תניב לנו תובנות חשובות בכל הנוגע ליכולת ליישם תשלומים חוצי גבולות באמצעות CBDC. בנוסף, הפרוייקט יאפשר לנו להבין טוב יותר סוגיות הנוגעות לאופן העיצוב וחלופות המדיניות שיעמדו בפנינו, בבואנו להבטיח את היכולת לתמוך בתשלומים חוצי גבולות אם נחליט להנפיק את ה-e- krona".
Torborn Haegland, ראש החטיבה ליציבות פיננסית בבנק המרכזי של נורבגיה:
"אנו שמחים ליטול חלק באחד הפרוייקטים הראשונים שבוחנים תשלומים חוצי גבולות קמעונאיים ב-CBDC, ביחד עם השותפים מה-BISIH ומהבנקים המרכזיים של שבדיה וישראל. פרוייקט זה יניב ערך רב לעבודה הניסיונית שאנו עורכים לגבי CBDC מקומי בנורבגיה".
Beju Shah, ראש השלוחה הנורדית של ה-BIS Innovation Hub:
"ניסוי זה, הראשון מסוגו, יאפשר לנו להתעמק בטכנולוגיה, הארכיטקטורה, אופן העיצוב והחלופות השונות, כמו גם לחקור סוגיות מדיניות רלוונטיות. ללקחים שנפיק תהיה תועלת רבה עבור בנקים מרכזיים ששוקלים ליישם תשלומים חוצי גבולות באמצעות CBDC".
[1] הרחבה אודות המערכת הניסיונית של בנק ישראל.
[2] קורספונדנטים הם בנקים שממוקמים במדינות שונות הנותנים שירותים לבנקים אחרים ברחבי העולם, לרבות סליקת תשלומים במטבע המדינה בה הבנק יושב.