להודעה זו כמסמך Word
לסקירה- הצמיחה במשק הייתה מתונה במהלך התקופה הנסקרת. ברבע השני של השנה התוצר צמח בקצב גבוה, אך זאת בהשפעת תחילת השימוש בגז טבעי מקומי. עם מיצויה של השפעה זו, ועל רקע החולשה המתמשכת של היצוא הישראלי, נרשמה ברבע השלישי צמיחה נמוכה יותר.
- בחמש השנים האחרונות התרחב הפער בין תקציב סל הבריאות לבין העלויות הכרוכות באספקת התרופות והשירותים שבסל, וההתרחבות תרמה לגידול בגירעונות של קופות החולים ובתי החולים. במאי האחרון הממשלה החליטה לשנות את מנגנון העדכון של תקציב הסל, והתוספת השנתית לתקציב זה תגדל. אולם גם לאחר השינוי צפוי כי פער התקצוב ימשיך להתרחב בשנים הקרובות. הפער מאפשר לשמר לחץ לריסון הוצאות במערכת הבריאות, אך בהיעדר תקציבים משלימים נוספים, התרחבותו תפגע בשירות לתושבים.
- ההסכמים הקיבוציים נפוצים בענפים ציבוריים – במיוחד בקרב משכילים ובעלי שכר גבוה (למעלה מ-14 אלף שקל) – וכן בענפים עסקיים ריכוזיים. בענפים אלה השכר גבוה יותר מאשר בענפים שבהם יש שיעור נמוך של כיסוי בהסכם קיבוצי. השכר הגבוה של עובדים מכוסים בענפים הציבוריים נובע בחלקו מהתשואה להשכלה של עובדים אלו, הגבוהה מהתשואה להשכלה בקרב עובדים בלתי מכוסים בענפים הציבוריים או בקרב עובדים בענפים העסקיים.
סקירת ההתפתחויות הכלכליות באפריל עד ספטמבר 2013, שבנק ישראל מפרסם היום, עוסקת בתקופה שבמהלכה נרשמה התמתנות בצמיחה במשק. ברבע השני של השנה התוצר אמנם צמח בקצב מהיר (4.6 אחוזים בקצב שנתי), אך צמיחה זו הושפעה מתחילת השימוש בגז הטבעי שהופק בישראל, ובניכוי השפעתה קצב הצמיחה היה איטי יותר. עם מיצויה של השפעת הגז, ובעיקר על רקע החולשה המתמשכת של היצוא הישראלי, נרשמה ברבע השלישי של השנה צמיחה מתונה של 2.2 אחוזים. הירידה בהיקף היצוא והגידול ביבוא העבירו את חשבון הסחורות והשירותים במאזן התשלומים מעודף לגירעון, והם הושפעו גם ממגמת הייסוף בשער החליפין של השקל, אשר נמשכה בתקופה הנסקרת. הצמיחה המתונה אינה ניכרת בנתונים המצרפיים על שוק העבודה, והם המשיכו להשתפר, אך תוספת המועסקים במשק נבעה ברובה מהשירותים הציבוריים. בשוק ההון הושפעו שערי המניות ואיגרות החוב מההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ומחוסר הוודאות בנוגע למועד שבו יחל הבנק המרכזי בארה"ב לצמצם את היקף רכישות האג"ח; חוסר הוודאות גרם לתנודתיות רבה בשווקים הפיננסיים בעולם.
במסגרת סקירת ההתפתחויות בוחן בנק ישראל את השינויים שהממשלה ערכה במאי האחרון במנגנון העדכון השנתי של תקציב סל שירותי הבריאות – תקציב שהסתכם ב-2012 בכ-35 מיליארד שקלים. הסקירה מוצאת כי בחמש השנים האחרונות, במהלכן התרחבו מאוד הגירעונות בקופות החולים ובבתי החולים, תקציב סל הבריאות עודכן באופן חלקי בלבד לאחר תוספות השכר שהממשלה הסכימה להעניק לרופאים ולאחיות וביחס לעלויות הכרוכות בגידול האוכלוסייה והזדקנותה. השינויים שהממשלה ערכה במאי מגדילים את התוספת השנתית לתקציב סל הבריאות, אך הפער בין תקציב הסל לבין העלויות הממשיות של קופות החולים ובתי החולים ימשיך להתרחב גם בשנים 2013 ו-2014. תקצוב החסר של מערכת הבריאות נועד לשמר לחץ לריסון הוצאות בקופות החולים ובבתי החולים, אך התרחבות הפער התקציבי עלולה לפגוע באיכות ובזמינות של השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות. לנוכח התרחבות הפער ראוי אפוא לערוך דיון מפורש על סדרי העדיפויות בתוך סל הבריאות: האם יש להוציא מהסל שירותים מסוימים? היכן פגיעה בזמינות השירותים תגרום לנזק מזערי? וכו'.
הסקירה מוצאת כי בחמש השנים האחרונות הממשלה הגדילה את התקציבים והתמיכות שהיא מעבירה למערכת הבריאות הציבורית מחוץ לסל הבריאות הרשמי, ותקציבים אלה מסייעים חלקית לגשר על הפער שנוצר בעדכון תקציב הסל. התלות הגוברת של מערכת הבריאות הציבורית בתקציבים החיצוניים אמנם משמרת לחץ לריסון הוצאות, אך היא גם מונעת ודאות תקציבית ומקשה על ניהול קופות החולים ובתי החולים. הסקירה ממליצה לשקול להעביר חלק מתקציבים אלה אל תוך הסל, ולקבוע קריטריונים פיננסיים ארוכי טווח, קשיחים ואחידים להעברת התמיכות שיוותרו מחוץ לסל.
(פירוט מופיע בחלק א' של סקירת ההתפתחויות).
התאגדות עובדים במשק הישראלי: תמונת מצב ב-2012
(פירוט מופיע בחלק ב' של סקירת ההתפתחויות).
